קריטריון זה מתייחס ל:
נקודות לדיון ולהעמקה
מעשים 'נחשוניים' בחיים
האגדה שלפנינו עשויה להתקשר למצבים יום-יומיים רבים שבהם אולי אין מדובר בסכנת חיים חלילה, אבל אנו ניצבים בהם בפני דילמה דומה – כיצד לנהוג בשעה של אי-ודאות, של משבר, של מצוקה?
יש להניח שגם במצבים כאלו יהיו מי שיגיבו בהטחת האשמות, במריבות, ולחילופין – בניסיון לגבש תכנית מסודרת, וגם להתפלל לטוב. ויהיו מי שיסתתרו מאחור, יעדיפו שלא יראו אותם בשעה זו, שלא יפנו אליהם ושלא יצפו מהם לצעוד קדימה, להתנדב, לפעול.
אלו מצבים שבהם נדרשת מנהיגות – ואין בהכרח מנהיגות מסוג אחד ויחיד. חלק מהתגובות שתוארו לעיל עשויות להוות גם הן ביטוי של מנהיגות במצבים רבים.
אבל נחשון מלמד אותנו את סוד המנהיגות שבצעידה קדימה, שב"קפיצה למים", שבעשיית המעשה הנכון ברגע הנכון, לעתים מול לחץ חברתי או נורמה פסולה.
בכיתה נוכל לבקש מהתלמידים לחשוב על מצבים שונים בחייהם שבהם עמדו בפני דילמה כזו – בבית, בכיתה, בין חברים וכד'.
אילו שיקולי דעת ואפשרויות עמדו בפניהם? כיצד פעלו? האם היה במעשיהם משהו "נחשוני" או אחר?
אפשר לקיים על כך שיח כיתתי, אבל גם לבקש מהתלמידים לעבד את המצבים השונים בצורות יצירתיות, כגון: ציור, קומיקס, הצגה וכד'.
בפרק הפרשנות הבאנו את הדוגמא הבאה שהציגה הילדה ניצן וייס לחשיבותו של "האדם השני" אחרי נחשון. הדברים מובאים כאן שוב במסגרת מהלך השיעור כדוגמא ליישום דרכם של נחשון והבאים אחרים:
"זה כמו כשמחרימים ילד בכיתה, ופתאום ילד אחד מבין שזה רע, ומפר את החרם. הילד שהפר את החרם הוא אמיץ, והוא מסתכן בכך שיחרימו גם אותו. הילד השני שיפר את החרם הוא מאוד חשוב, ולא תמיד שמים אליו לב. "הילד השני" הוא זה שיכול להפוך את הגלגל, הוא יכול להפוך את הפרת החרם להתנהגות הראויה לרבים, ולא למעשה של יחיד".