פרשנות

פיוט זה נוהגים לשיר בשמחת תורה בזמן ההקפות (ריקוד במעגל סביב בימת בית הכנסת). זהו אחד הביטויים המוחשיים והססגוניים ביותר של היות היהודים "עם הספר".

חג שמחת תורה חל בתאריך כ"ב בתשרי, עם סיום חג הסוכות. לפי התורה, ביום זה חל חג "שמיני עצרת" (היום השמיני שאחרי שבעת ימי הסוכות). רק בימי הביניים קיבל מועד זה גם את השם "שמחת תורה" – תחילה בספרד, ומשם עבר לכל קהילות ישראל בתפוצות. (בקהילות ישראל בתפוצות מציינים את שמחת תורה למחרת, ביום החג השני של שמיני עצרת שנקרא גם "יום טוב שני של גלויות").

בשמחת תורה מסיימים את מחזור קריאת התורה של השנה שחלפה, ומתחילים את קריאתה מחדש. "מתחילים מבראשית", מילולית: מסיימים את ספר דברים ומתחילים מספר (ומפרשת) בראשית.

מנהג ההקפות החל כנראה רק במאה ה-16 בצפת של המקובלים. נוהגים להוציא מארון הקודש את כל ספרי התורה ולהקיף אתם את בימת בית הכנסת שבע פעמים בשירה ובריקודים.

במדינת ישראל נוסף למנהג ההקפות המסורתי ביום החג גם מנהג "הקפות שניות" ברחובות ובכיכרות הערים בליווי כלי נגינה ובהשתתפות המונים מכל חלקי האוכלוסייה. בכך באה לידי ביטוי גם ההזדהות עם יהודי התפוצות, המתחילים גם הם בשעה זו את חגיגת שמחת התורה אצלם.