רבי עקיבא מבקר אצל תלמידו החולה

"מי חסר"? את שואלת בשיעור הראשון בבוקר, וכמעט תמיד – ובעיקר בחורף - מתברר שמישהו מהתלמידים לא הגיע לכיתה כי הוא חולה.

האם את מצפה מהתלמידים לדאוג לחברים החולים? מדוע בעצם? האם חשוב לעדכן אותם בתכנים שנלמדו, או שיש משמעות לעצם הביקור והתעניינות בשלומם? ומה קורה לאותם ילדים "לא מקובלים"  שאינם זוכים לביקור ואפילו לא לטלפון מהחברים?

ביקור חולים הוא מן המצוות היפות והחשובות מבין המצוות שבין אדם לחבירו, וניתן לראות בה אחד הביטויים לערך החברות, האכפתיות והחסד עם הזולת. המשנה (מסכת פאה א,א) אף מונה את ביקור חולים כאחת המצוות "שאין להן שיעור", כלומר - מצוות שאין בהן מידה וגבול, ובהן יכול אדם להוסיף ולהרחיב ככל שירצה ויוכל.

האגדה שלפנינו על רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל בדורו, שביקר את תלמידו החולה, מזמנת לנו עיסוק בנושא ביקור חולים בצורה מעמיקה ואף נוגעת ללב.

מתוך לימוד האגדה:

1. נברר מהו הערך של ביקור חולים, ומהי חשיבותו הן לחולה והן למבקר ולחברה?

2. נדון בשאלה: כיצד נוהגים בעת שמבקרים או מדברים עם החולה?

3. נציע פעילות של ביקור חולים או היכרות עם יוזמות מיוחדות של ביקור חולים.