שם וזהות
קישור לפרק החמישי בספר הלימוד: ערך השונוּת ויחודו של כל אדם.
זהות
חלקו הראשון של הפרק, בעקבות הדילמה הפותחת אותו לגבי שינוי שמות בתהליך הקליטה בישראל, מוקדש לקשר שבין שם וזהות. עם זאת, כפי שפרסנו ביחידת הלימוד כאן באתר, אפשר להקדים בלימוד הפרק את סיפור ההינדיק והמשך הדיון במחשבה החסידית, ולהגיע לדיון המופשט יותר על שם וזהות בסיום לימוד הפרק (או לוותר עליו או לקצר בו, אם הנושא נלמד בשנים קודמות סביב עבודת שורשים וכד'.
זהוּת היא מושג בעל משמעות כפולה (גם במקורה האנגלי –identity):
מובן אחד קשור להשוואה בין דברים בעולם – 'זהוּת' היא מצב של חפיפה (או דמיוּת) מלאה בין שני דברים. (המושג מוכר גם מלימודי מתמטיקה, שבהם משוואה הופכת לזהוּת, כאשר השוויון בין שני אברי המשוואה נשמר ביחס לכל ערך שיוצב בה. במקרים מסוימים משתמשים בסימן השקילות ≡ (במקום סימן השוויון =) כדי לציין שמדובר בזהוּת, ולהבדילה ממשוואה רגילה.)
מובן שני של המושג זהוּת מתייחס לאדם, וליתר דיוק – לייחוד האינדיווידואלי שלו ביחס לאחרים. זהות אישית היא תפיסה (עצמית של האדם) של המשכיות והתאמה בין המרכיבים השונים באדם: האדם תופס את עצמו כביכול כזהה לעצמו על רצף הזמן (למשל בהתייחס להתנהגותו, לזיכרונותיו וכו') למרות השינויים הרבים שהוא עובר ושעוברים עליו. כביכול מתקיימת זהוּת (במובן הראשון שלעיל) בין 'הופעותיו' השונות של האדם לאורך הזמן.
המושג במובן זה משמש בעיקר בתחומי מדעי הרוח והחברה, ובהקשר זה אפשר לדבר למשל על: זהותו החברתית של האדם או זהותו הלאומית; ברמה האישית – זהות מינית או זהות מגדרית; ובמקרים חריגים על 'זהות כפולה' או זהות בדויה, ובימינו – אפילו על זהות וירטואלית ברחבי הרשת.