סיפור ההִינְדִיק – פרשנות

אגדה חסידית זו ממשנתו של ר' נחמן מברסלב משתלבת עם מקורות חסידיים נוספים המובאים בפרק (כדלהלן) – יחד עם מקורות רבים נוספים מספרות ישראל והעולם – כדי להאיר את ערך השונות ולדון בשאלות ובדילמות שהוא מעורר. בחרנו להעמיד מקור זה במרכז כהזדמנות להציג ולהאיר בכיתה את ההגות החסידית ואת הז'אנר של הסיפור החסידי (והסיפור העממי בכלל) ברצף היצירה היהודית. בפרקים קודמים נבחרו בעיקר סיפורים ומקורות חז"ליים, והיצירה החסידית מהווה קפיצה בזמן ובמקום, תוך המשכיות לסגנונם ומקוריותם של חז"ל (סגנון מינימליסטי, פנייה עממית, מהפכנות לעומת העולם המקראי שקדם להם וכו') בהקשר חדש: התמודדות עם אתגרי העת החדשה באירופה וסלילת דרך חדשה-ישנה במסורת היהודית. המושג 'חסידות' עצמו לקוח מעולמם של חז"ל ("למשל "מידת חסידות" כהתנהגות נעלה במיוחד) אך נטען בתנועת החסידות של הבעל-שם-טוב במשמעות חדשה ואף מהפכנית, עד שעוררה התנגדויות רבות (ה"מתנגדים"). (ראו במושגים בדף היחידה על תנועת החסידות.)