הרחבה לפתיחה

כמו ביחידות הלימוד האחרות העוקבות אחרי הספר "להיות אדם" בחרנו מקור מרכזי אחד מן הפרק, וסביבו משכנו חוטים אחדים המאפשרים הרחבה והעמקה בערך המרכזי שעולה בו. הפעם – נושא הפרק (החמישי בספר): ערך השונוּת ויחודו של כל אדם. ביחידת לימוד זו באתר נעסוק בחלקו הראשון של הפרק (עמ' 132-152). (חלקו השני של הפרק העוסק בערכי המחלוקת, הסובלנות והפלורליזם ועלייתם בעת החדשה, יעמוד במרכזה של יחידת לימוד נוספת באתר.)

המקור – סיפור חסידי, שבמרכזו: בן מלך שנראה כאילו השתגע, הוא מסרב להשיב לשאלה "מי אתה?" כפי שמצופה ממנו, והכול נואשו מלרפאו. האם יש עוד משהו שאפשר לעשות? הסיפור פותח דיון בנושא השוֹנוּת בין בני-אדם וייחודו האישי של כל אחד מהם, מאתנו, ומעלה שאלות ומורכבויות שמעוררת השונות הגבוהה בין בני אדם – הן מבחינת האדם היחיד והן מבחינת החברה ומוסדותיה. 

כידוע בין בני אדם קיימים הבדלים רבים במישורים שונים: מחד גיסא, קבוצות השתייכות שונות: הבדלי מגדר, מוצא אתני, גזע, דת, לאום, שפה, תרבות ועוד. אך מאידך גיסא, כשבוחנים את בני האדם כיחידים, קיימים הבדלים מסוגים אחרים: תכונות אופי, כישורים אישיים אינטלקטואליים ואומנותיים, דעות והשקפות עולם וכו'. 

ערך השונות בא לידי ביטוי גם במגילת העצמאות, שכן ערך השוויון המוצג שם כולל באותה נשימה את הזכות להיות שונים ואת הבטחת החופש להיות שונים: