פרשנות האגדה והוראתה

ישראל ועשיו – היפוך היוצרות?

לפי הסיפור, אדם רומאי הצליח להינצל מספינה שטבעה ונפלט לחוף ישראל. הוא מגיע (כנראה) לנמל הומה נוסעים עולי-רגל יהודים שבדיוק שירדו מספינתם שהגיעה מחוץ-לארץ בדרכם לירושלים. מדבריו ברור שהוא נותר עירום וחסר כל, וחווה עוגמת נפש ובושה גדולה על מצבו העלוב, אבל ניכר מדבריו (וגם מחלקו השני של הסיפור כמפורט להלן) שהוא כנראה אדם מכובד ומיוחס, והמצב שאליו נקלע קשה לו במיוחד.

אנו יכולים לדמיין את הפליט עובר בבושת פנים מאדם לאדם על רציף הנמל, מבקש את חסדיהם, אך נענה על ידי כולם בשלילה ואף בדברי גידופין. תמונה המבטאת את תמצית האיבה בין ישראל ועשו – איבה שהתממשה בדרך כלל ביחס עוין וברדיפות מצד השלטון הרומאי (שנתפס כביכול כממשיך של עשו), אלא שכאן התהפכו כביכול היוצרות. היהודים נמצאים בעמדת יתרון כוח על הרומאי ביש המזל, ומנצלים זאת באופן קשה. כך, עד לרגע שהפליט מזהה את רבי אלעזר כדמות מכובדת, והוא מנסה שוב את מזלו – והפעם הוא ייענה בחיוב.

הניצול, שאין בידיו דבר לתת בתמורה להצלתו, יודע שהוא נתפס בעיני בני שיחו כאויב וכשונא (ואולי אף היה כזה בפועל), אולם הוא פונה אליהם בשם יחס האחווה בין אחים: "מִבְּנֵי עֵשָיו אֲחִיכֶם אֲנִי". (שימו לב שאפשר לקרא את דבריו בשני אופנים: בפשטות, הוא מתייחס לאבות המייסדים של שתי האומות, שהיו אחים (יעקב ועשיו), ואז יש לקרא את המשפט כאילו כתוב: "אֲנִי מִבְּנֵי עֵשָיו אֲחִיכֶם". אולם המשפט עשוי להשתמע כאילו הוא עצמו רואה את עצמו כאח לישראל. במקרה זה יש לפסק את המשפט כך: "מִבְּנֵי עֵשָיו [אני], אֲחִיכֶם אֲנִי". בשם אחווה זו הוא מבקש מהם לסייע לו לשמור על כבודו הבסיסי, ולספק לו לבוש לגופו.

הסיפור מעורר שאלות רבות אודות ערך החסד והנתינה ללא תמורה ואולי אפילו בניגוד לאינטרסים מסוימים; ערך כבוד האדם ויחס האחווה בין בני-אדם באשר הם, ובאיזו מידה מצבי איבה ומלחמה מהווים הצדקה לחריגה מערכים אלו בשם ערכים ואינטרסים לאומיים פנימיים.

לפני שנעבור לדון בחלקו השני של הסיפור שלפנינו, שבו מתוארים תגובתו של ר' אליעזר ויחסו היוצא דופן לפליט הרומאי, נעמוד על כך שלפנינו סיפור דילמה.

ניתוח הדילמה

אפשר ורצוי לקיים דיון עם התלמידים על הדילמה שבסיפור (וביטויים אקטואליים שונים שלה). עם זאת, חשוב לשים לב שהסיפור מובא כאן כדי לברר דרכו את ערך "כבוד האדם" ולא לפתוח דיון כללי על אתיקה בשעת מלחמה או על יחסי יהודים ולא-יהודים (כזכור, הפרק הקודם עסק בערך השוויון ודן בכך ביתר הרחבה) וכד'.

מומלץ אם כך לעצור את קריאת הסיפור (תוך הסבר הרקע הנדרש) בשלב זה, ולפני קריאת התגובות השונות המתוארות בסיפור, ולנתח את הדילמה שהוא מעורר לפי השלבים השונים שלמדנו ותרגלנו בפרקים הקודמים.

אפשרות אחרת היא לקרא את הסיפור עד תגובת הרבים המתוארת בו (ולפני תגובתו השונה של ר' אלעזר). במקרה זה דיון הדילמה יתייחס להתנהגות המתוארת לפנינו.

נציג בקצרה את הניתוח לפי השלבים שנלמדו בפרק המבוא לדיוני דילמה (עמ' 99 בספר "להיות אדם".) היחידה באתר – כאן.