פתיחה

היחידה משלבת תכנים מתחומי תרבות יהודית-ישראלית וחינוך לשוני.

מי אינו מכיר את שלושת הרגלים – שלושה חגים בשנה המלווים באינספור מנהגים מיוחדים, מראות וקולות, ריחות וטעמים. הפסוקים שלפנינו מלוקטים מתוך שתיים מפרשות המועדים בתורה. שני המקורות חופפים בחלקם, ומשלימים זה את זה בחלקם.

מצירוף שניהם עולה תמונה של קשר הדוק בין שלושת המועדים הללו – שיש להם גם רקע בחיי החקלאות בארץ וזיקה לעונות השנה בטבע (שהחקלאות כמובן נגזרת מהן) – מחד גיסא, וגם רקע בסיפור ההיסטורי הלאומי של עם ישראל – מאידך גיסא. אמנם לא כל הפרטים אודות כל שלושת המועדים נחשפים במלואם בפסוקים המובאים, אך אפשר לעמוד מתוכם על הקשרים שבין ההיבטים השונים הללו של שלושת הרגלים.

נזכיר כי שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים הם שם כולל לשלושה חגים בשנה: פסח ,שבועות וסוכות. (ראו במושגים בדף היחידה.) הם קשורים כאמור הן במחזור השנה הטבעי (העונות) והחקלאי, והן בסיפור ההיסטורי הלאומי של עם ישראל. מבחינה היסטורית, יש להניח כי תחילה התקיימו שלושה חגי טבע קדומים ומקומיים, ארץ-ישראליים, אשר נקשרו לעונות השנה והחקלאות ולתנאים שאפשרו חיים: ירידת גשמים וצמיחת יבולי הארץ. רק מאוחר יותר נוסף להם הממד ההיסטורי הלאומי המיוחד לבני ישראל, והמנהגים הקשורים בכך (דוגמת 'ליל הסדר' או הישיבה בסוכה כזכר לנדודים במדבר).

בשלושת הרגלים נוסף גם ממד דתי ופולחני: חלה גם על פי התורה מצוות "עלייה לרגל" למקום נבחר (תופעה המוכרת גם בדתות אחרות), מקום שהיה ברבות הימים – בית המקדש בירושלים. עולי הרגל באו כביכול "להיראות" לפני האל, הביאו עמם מתנות וקרבנות למקדש, ונהגו חגיגה ושמחה מיוחדת, בעיקר בתקופת הבית השני, על הצלחת יבוליהם החקלאיים. תיאור קצר וחגיגי של העלאת הביכורים מוצג במשנה ממסכת ביכורים שקטע מתוכה מוצג ביחידת הלימוד.

ואכן, העלייה לרגל ביטאה ואף חיזקה את הזיקה לירושלים גם בקרב מי שחיו במרחק גדול ממנה. החל מחג השבועות החלה גם העונה של הבאת הביכורים – היבולים הראשונים – למקדש בידי עולי הרגל בשירה ובשמחה. מצוות השמחה בשלושת רגלים מתבטאת גם בחיי היחיד והמשפחה. למשל, על פי מסכת פסחים (דף קט, ע"א): "חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר (דברים טז, יד): "ושמחת בחגך". במה משמחם? ביין ... בבגדי צבעונים (חדשים) ..."

יחידת לימוד זו תאפשר לנו להיזכר בפרטים רבים הידועים לנו מהבית ומגן הילדים אודות שלושת הרגלים, ותאפשר גם להעמיק את הבנת הקשרים שבין המועדים והיבטיהם השונים תוך עיון במקורם בפסוקי התורה. זו גם הזדמנות להתוודע לחמשת חומשי התורה (ראו בתעודת הזהות לטקסט בדף היחידה), ששניים מהם מצוטטים כאן.

בפעילות האינטראקטיבית מובאים בפני התלמידים רק שני משפטים קצרים מתוך הפסוקים הללו. כמובן, תוכלו להרחיב או לקצר בהם בשיעור, בהתאם ליכולת הכיתה.