קריטריון זה מתייחס ל:
פרשנות ודיון במקורות מרכזיים
פתיחה
הציטוט המפורסם של אריסטו, כי "האדם מטבעו הוא יצור חברתי/מדיני" (עמ' 82 בספר) מעמיד את האדם מלכתחילה כנתון בתוך אילוצי החברה – לטוב ולרע. וחיים בחברה מכילים בהכרח את ההתמודדות הן עם הדמיון שבין בני אדם והן את השוני הרב שביניהם, כיחידים וכקבוצות.
למרות ההסכמה המשותפת בדרך כלל על חשיבותו של ערך השוויון, המציאות מלמדת כי בני אדם שונים זה מזה באינספור מדדים, ובקרב קבוצות שונות באוכלוסייה ישנם הבדלים רבים, ניגודי אינטרסים ואף סכסוכים ארוכי שנים. מטבע הדברים, כל קבוצה חברתית (בין אם זו קבוצה קטנה, רחבה או קבוצת-לאום) דואגת בראש וראשונה לביטחונם ורווחתם של המשתייכים אליה. זהו המתח הבסיסי העומד במרכזה של יחידת לימוד זו.
הבחנה חשובה נוספת שראוי לציין כבר בהתחלה היא שהדיבור על שוויון עשוי להתקיים (לפחות) בשני מישורים שונים: האחד – שאלת השוויון העקרוני, המהותי, בין בני אדם. האחר – השוויון כמושג פוליטי, חברתי: שוויון זכויות, שוויון הזדמנויות וכד'. בכל אחד משני המישורים הללו עשוי להתקיים דיון: האומנם בני אדם שווים זה לזה? האם אין ההבדלים הרבים ביניהם מחייבים תפיסה אחרת, מורכבת יותר, המכירה בשונות ביניהם כחלק מהותי מטבעם? ומנגד – הדיון ברמה המעשית והפוליטית של שיח הזכויות והחובות, השינויים שחלו במקומות שונים לאורך ההיסטוריה, וכו'.
נדמה שמשהו מן המתח המובנה הזה שבין שוויון ושונות בא לידי ביטוי מוצלח באמרה החסידית המיוחסת לר' מנחם מנדל מקוצק: