פתיחת השיעור

המניח את הכד

משנה, מסכת בבא קמא, פרק ג

 

משנה א'

הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּיםראו מושגים,

וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ - פָּטוּרא. ראו מושגים. ב. מי ששבר את הכד פטור מתשלום פיצוי לבעל הכד..

וְאִם הֻזַּק בָּהּא. ראו מושגים - נזק ב. אם אדם ניזוק מן הכד. למשל, מעד ונחבל,  בַּעַל הֶחָבִית חַיָּב בְּנִזְקוֹ.

נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְהֻחֲלַק אֶחָד בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁלָּקָה בַּחֲרָסֶיהָנפצע מהחרסים של הכד שנשבר - חַיָּב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בְּמִתְכַּוֵּן - חַיָּבאם בעל הכד השאיר במכוון את החרסים או המים של הכד, יהיה חייב לפצות את מי שנפגע מהם; בְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן - פָּטוּראך אם לא ידע כלל שנשפכו המים או נשבר הכד, פטור מפיצוי.

 

משנה ב'

הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵראדם אחר ניזוק מהמים

חַיָּב בְּנִזְקוֹ.

הַמַּצְנִיעַמחביא, מסתיר אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית,

וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בַּקּוֹצִים,

וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְהֻזְּקוּ בָּהֶן אֲחֵרִים

חַיָּב בְּנִזְקָן.

 

משנה ג'

הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹהתבן והקש שלו - גבעולים יבשים מעוכים או דחוסים לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִיםלצורך דישון האדמה,

וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר חַיָּב בְּנִזְקוֹ;

וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָהאם עבר אדם ברחוב ולקח לעצמו את הקש לצורך דישון, זכה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

כָּל הַמְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּיםכל מי שמוציאים לרשות הרבים דברים שעלולים להזיק, וְהִזִּיקוּ חַיָּבִין לְשַׁלֵּם;

וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה.

הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָלצואת בקר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר

חַיָּב בְּנִזְקוֹ.

 

משנה ד'

שְׁנֵי קַדָּרִיןאנשים שמכינים כדי חרס שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה,

וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן

הָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי הַשֵּׁנִיזה שהלך ראשון חייב לשלם למי שהלך אחריו, כי הוא אחראי לנפילתו..

 

משנה ה'

זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ, וְזֶה בָּא בְּקוֹרָתוֹאחד מחזיק קורת עץ ביד והשני חבית;

נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ שֶׁל זֶה בְּקוֹרָתוֹ שֶׁל זֶההכד נשבר בגלל הקורה פָּטוּר,

שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְגם לבעל הקורה וגם לבעל החבית יש רשות ללכת באופן חופשי ברחוב וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ.

 

הָיָה בַּעַל הַקּוֹרָה רִאשׁוֹן, וּבַעַל הֶחָבִית אַחֲרוֹן;

נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית בַּקּוֹרָה -

פָּטוּר בַּעַל הַקּוֹרָה;

וְאִם עָמַדאם הראשון נעצר בפתאומיות מהליכתו.  בַּעַל הַקּוֹרָה - חַיָּב;

וְאִם אָמַר לְבַעַל הֶחָבִית: עֲמֹד! -

פָּטוּר.

 

הָיָה בַּעַל הֶחָבִית רִאשׁוֹן, וּבַעַל הַקּוֹרָה אַחֲרוֹן;

נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית בַּקּוֹרָה - חַיָּב;

וְאִם עָמַד בַּעַל הֶחָבִית - פָּטוּר;

וְאִם אָמַר לְבַעַל הַקּוֹרָה: עֲמֹד! -

חַיָּב.

וְכֵן זֶה בָּא בְּנֵרוֹ, וְזֶה בְּפִשְׁתָּנוֹאחד מחזיק נר והשני מחזיק בד מפשתן - מקרה כזה דומה למקרה שפורט כעת על מחזיק קורה ומחזיק חבית.

 

משנה ו'

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים;

אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִים,

וְהִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה

שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין.

 

משנה ז'

הַמְבַקֵּעַחוטב עצים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִידשבבי העץ הזיקו לאדם אחר בתוך המרחב הפרטי שישב בו.,

בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר - חַיָּב.