פרשנות ופענוח הטקסט

סידור התפילה היהודי הוא יצירה מתפתחת: מקורה עוד בימי בית המקדש השני, ועיצובה לא חדל למעשה מאז. עיקר המאמץ לקבוע תפילה קבועה ואחידה עבור היחיד והכלל החל לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה, בשל הצורך למלא את החלל שנוצר בעקבות החורבן. עם זאת גם לאחר מכן המשיכו חכמי הדורות בתוספות ועיצוב של סידור התפילה: נקודות מרכזיות בגיבוש הסידור היו בתקופת התלמוד (המאות 3-5 לספירה), עת קבעו אמוראי בבל וארץ ישראל נוסחים שונים לתפילות וכך נוצר נוסח בבל ולצדו נוסח ארץ ישראל. כמו כן בתחילת ימי הביניים, בקביעת נוסח רב עמרם גאון במאה ה-9 לספירה. אך גם לאחר תקופה זו המשיך הסידור להתפתח: נוצרו נוסחים שונים ליהודי ספרד, תימן ואשכנז, ולאחר מכן נוסחים שונים ליהודים חסידים ולמתנגדים. בקהילות שונות נוספו פיוטים שעסקו בתולדות הקהילה: אם בימי חורבן ואם בימי רווח והצלה שעמדו ליהודים בקהילה זו. כאמור, גם כיום ממשיכה היצירה הקרויה "סידור" להתפתח: כך הקמת מדינת ישראל הביאה להוספת תפילה לשלום המדינה ותפילה לשלום חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לנוסחי תפילה מיוחדים ליום העצמאות וליום ירושלים, כמו גם התייחסות לנשים ולבנות – בנות מצווה, ציון שמן של אימהות האומה, ועוד. כיום קיימים נוסחים רבים של סידורים – הן לפי הנוסחים שתיארנו והן לפי זרמים שונים – סידורים אורתודוכסיים, קונסרבטיבים ורפורמיים.