פתיחת השיעור
בפתיחה נכיר את משמעותה של התפילה המהווה בקשה, תחינה ומשאלת לב של היחיד עבור עצמו ועבור הכלל, ונתמקד במשמעות ובעוצמה של בקשה של הרבים, לעומת זו של היחיד/ה.
דמיון מודרך
נשמיע מנגינה מרגיעה ברקע. לדוגמא מנגינה מסוג זה.
נבקש מהתלמידים להתרכז בבקשה שיש להם, שהם מייחלים שהיא תתגשם. נבקש מהם לנשום עמוק, להרפות את שרירי הגפיים והלסת, ולדמיין את המשאלה שלהם.
בקול רגוע נבקש מהם לדמיין כיצד יראו חייהם עם התגשמות המשאלה - מה ישתפר? כיצד הם ירגישו? במה יבוא השיפור לידי ביטוי?
נבקש מהתלמידים לחזור לאט אט לחדר, לפקוח עיניים, להביט סביב.
נמתין מספר רגעים עד שכל הכיתה תחזור מעולם הדמיון אל הכיתה.
נבקש מהתלמידים לתאר את הבקשה שביקשו לפי קריטריון אחד – האם זו בקשה אישית עבורם? בקשה עבור קבוצת אנשים?
חשוב שלא נבקש פרטים אישיים ונותיר את פרטי המשאלה פרטיים.
נבקש מהם לחזור לרגע בו הם דמיינו את הגשמת משאלתם. האם הם היו לבדם בחלק זה? האם היו איתם עוד בני אדם? האם התגשמות משאלתם תלויה רק בהם או שהיא קשורה לאנשים נוספים?
נבקש מהתלמידים לציין משאלות הקשורות לכלל או לאנשים אחרים.