קריטריון זה מתייחס ל:
פרשנות הטקסט
בשתי המשניות לפנינו ישנו מבנה דומה: שלוש עצות שכל חכם נותן - יהושע בן פרחיה נשיא הסנהדרין (במשנה הראשונה), וניתאי הארבלי (שגר כנראה בארבל ליד הכנרת, במשנה השניה) והן כעין "עצות של זהב".
מטרת העצות היא להנחות את האדם איך ליצור מערכות יחסים חיוביות, למי להתקרב או ממי להתרחק.
ניתן לראות כי יהושע בן פרחיה נותן בעצותיו דגש על מה כן לעשות:
וניתאי הארבלי שם דגש על מה לא לעשות:
אפשר לשער שזאת משום שניתאי הארבלי היה אב בית הדין, כלומר ישב בראש בית המשפט, ולכן בא במגע עם מי שסטו מדרך הישר והוא מעוניין להרחיק אותנו מהם, וגם לומר שלא נתייאש ונגיע למסקנות שגויות בנוגע לאלו שפשעו ודרכם צלחה.
לעומת זאת יהושע בן פרחיה שהיה נשיא הסנהדרין בא במגע עם מלומדים כמותו, ורואה חשיבות ראשונה במעלה ליצירת קשרי חברות משמעותיים עם דמויות משמעותיות.
נתייחס בקצרה לעצות השונות:
"עשה לך רב" - כצעד ראשון עלינו לבחור לעצמנו דמות מופת שאליה אנו נושאים את עינינו. מבחינת יהושע בן פרחיה דמות זו חייבת להיות גדולה בתורה. אדם גדול בתורה ועוסק בלימוד תורה הוא אדם בעל ידע נרחב ביותר, וכדאי להתקרב אליו וללמוד ממנו, כך נוכל לקבל את הדרכתו מתי שנפנה אליו. ולכן כדאי לנו לרצות בקרבתו, כך על פי נשיא הסנהדרין.
אבל אין זה מספיק. מיד באה העצה הבאה ומבהירה דבר נוסף -
"וקנה לך חבר" – הסמיכות של שתי האמרות - "עשה לך רב" ו"קנה לך חבר" - מעוררת את השאלה מה רצו חכמים להביא לתשומת ליבנו בחיבור בינהן? אפשרות אחת היא ללמד אותנו שגם אם בחרנו לנו רב, אין פרוש הדבר שנעריץ אותו. עליו להיות חבר שלנו, לראות אותנו בגובה העיניים ולא מלמעלה. אם מדובר באדם מלומד מאד, אך הוא אינו יודע ליצור קשרים משמעותיים עם אחרים - נחפש לנו דמות מופת אחרת שכן תרצה בקרבתנו, ונוכל להתייעץ איתה. אפשרות אחרת היא לומר לנו שיש מקום ל"רב" בחיינו, אבל יש גם מקום לחבר, שהוא אינו רב ויש לו תפקיד וחשיבות אחרת.
המשנה נוקטת בציווי "קנה", שעל פניו אינו שייך לעולם החברות. אך אפשר להבין גם שלקנות חבר פירושו לרכוש את אמונו. גם כיום אנו משתמשים בביטוי "לרכוש אמון" משום שמדובר במאמץ, בהישג, לבנות מערכת אמון בין שני אנשים, שבדרך כלל מושגת במאמץ משותף ונבנית לאט לאט (אך יכולה להיהרס מאד מהר).
"והוי דן כל אדם לכף זכות" - גם עצה זו קשורה ליחסים בין בני אדם, שכן היא מסייעת לנו לרכוש חברים, ומשמעותה - להתבונן על הזולת בעין טובה, ולהמשיך לעשות זאת גם כשהמציאות מקשה עלינו לשפוט לחיוב מעשים של מישהו אחר.
וכעת לעצותיו של ניתאי הארבלי:
"הרחק משכן רע ואל תתקרב לרשע" - ניתאי הארבלי שם דגש על מידת ההשפעה שיש לזולת עלינו גם כאשר הוא קרוב אלינו פיזית (שכן), וגם כאשר בחרנו בקרבתו (רשע). עלינו לעשות מאמץ וליצור מרחק ביננו לבין השכן הרע אפילו שאנחנו גרים בצמידות, ולא להתקרב לרשע, משום שהם עלולים להשפיע עלינו לרעה. ניתאי הארבלי מבין היטב שחברה שלילית יכולה לחלחל ולהשפיע גם על אדם בעל מידות טובות.
"ואל תתייאש מן הפורענות" - גם אם אתה מתבונן סביבך ורואה אנשים שמעשיהם רעים, ואין הם באים על עונשם, ואפילו מצליחים מאד, אל תתייאש מן העולם הזה ודרכיו. כמובן שעצה זו מהדהדת את השאלה הפילוסופית העתיקה לגבי "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" (מסכת ברכות דף ז' ע"א).