שם הספר, ערכים ותרבות

"לִהְיוֹת אָדָם"

שם הספר נגזר ממקורות שונים, יהודיים וכלליים, ובין היתר מדבריו של הפילוסוף הצרפתי מתקופת הנאורות, זָ'אן-זָ'אק רוּסוֹ, שהובאו במרכז דף היחידה שלפניכם. קטע קצר זה לקוח מתוך חיבורו של הפילוסוף והסופר הצרפתי הנודע, זָ'אן-זָ'ק רוּסוֹ (1712-1778), שהיה אחד מן הבולטים שבהוגי עידן הנאורות במאה ה-18. גם רוּסוֹ, כמו אנשי רוח רבים אחרים בתקופתו ובכל הזמנים, ביקש להתוות את הדרך שבה ראוי לאדם ללכת. הדברים מבטאים את העמדה החינוכית שלפיה, בטרם מכשירים אדם למלא את ייעודו האישי המיוחד, יש להכשירו למלאכת החיים האנושיים עצמם, שבה שווים ושותפים כל בני האדם באשר הם. (ראו מעט הרחבה בדף היחידה בתעודת הזהות של הטקסט ובאישים.)

ציטוט נוסף (שהובא גם הוא בראש הספר) ששימש השראה לשם הספר ולרוחו בכלל הוא מן המשנָה: "וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש" (אבות, ב, ו). וכידוע, בעברית (ובאידיש) השבח הגדול ביותר שניתן לומר על אדם בחייו ואחרי מותו הוא שהוא "בן אדם", 'מֶנְטְשׁ' (הדומה ל-man  באנגלית, ומשמעו ביידיש "אדם טוב"), (והגנאי הגדול ביותר הוא לומר על מישהו שאיננו "מנטש"). "תהיה מנטש", היא דרך יהודית עתיקה לומר – (קודם כל) תהיה בן אדם ... ברוח דומה אמר איש רוח חשוב אחר מתקופת ההשכלה, הסופר והוגה הדעות הגרמני יוהן וולפגנג פון גֵתֶה (1749-1832): "האדם לא תמיד יכול להיות גיבור, אבל הוא תמיד יכול להיות אדם."