פרשנות הטקסט

הפיוט שלפנינו, "אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה", הוא אחד השירים הידועים המלווים את ריקודי שמחת תורה. הפיוט חובר במאה העשרים בידי  ר' רפאל ברוך טולדנו, ועוסק בשבחי התורה ובאהבתה. המחבר, מחשובי רבני מרוקו, שעלה ארצה, ופעל רבות לחיזוק המסורת והזהות של עולי מרוקו בארץ. (ראו באישים בדף היחידה.)

הפיוט מדגיש את ייחודיות התורה שניתנה על ידי משה רבנו, המיוחד שבנביאים, ומשלב שמחה על קבלת התורה. בשל כך נוהגים לשיר את הפיוט הזה בשמחת תורה, שבו מסתיים מחזור הקריאה השנתית בתורה בבית-הכנסת, ונפתח מחזור קריאה חדש. כידוע, שמחה על מתן תורה קיימת גם בחג השבועות, "חג מתן תורה", אלא שבו מודגש יותר הפן השכלי – לימוד התורה והעיון בה, ואילו חג שמחת תורה מציין וחוגג יותר את החיבור הרגשי אל התורה בעם ישראל. בעבר השמחה בחג התבטאה באמירת פיוטים מול ספרי התורה ובקיום סעודה לציבור, אך החל מהמאה ה-16 החל מנהג של הקפת הבמה בבית הכנסת בריקודים עם ספרי התורה, וסביב מנהג זה נוצרו שירים ופיוטים רבים המושרים במהלך הריקודים. אחד המפורסמים בהם הוא הפיוט "אשורר שירה" שלפנינו. על אף שמקורו של הפיוט בצפון אפריקה, הוא אומץ בקרב קהילות רבות בארץ ובעולם.

לפרסומו של הפיוט תרם גם הלחן הקליט והקצבי שלו (ויש בו גם חלקים שנהוג לעתים לשיר בסוֹלוֹ (של חזן או פייטן). פרסומו של השיר הביא לכך שנהוג לשיר אותו ברבות מקהילות ישראל גם בהזדמנויות חגיגיות רבות נוספות: בחג השבועות (חג מתן תורה), בסעודות שבת ובשמחות שונות.

כאן מובאים רק אחדים מבתי הפיוט. לעיון בפיוט בשלמותו ראו באתר הפיוט והתפילה.

נתייחס כעת לאחדים מבתי הפיוט.

יצא לכם פעם להקדיש שיר למישהו/י מתוך אהבה והערכה כלפיו/ה? זה בדיוק מה שקורה בפתיחת השיר. הבית הראשון משמש כהקדשה של השיר כולו לכבוד האהובה, התורה, המתוארת כיקרה יותר מזהב וטהורה מכל יצירה אחרת. המחבר מציג עצמו כמי שמחבר את השיר ושר אותו ("אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה") לכבודה.