קריטריון זה מתייחס ל:
פעילות חוויה ויצירה
עד כה עסקנו בתפקידו של האדם הראשון במתן שמות לבעלי חיים והבנו כי יכולתו השכלית של האדם קשורה ביכולת לראות את מהות הדברים ופנימיותם. גם לבני האדם יש שמות בעלי משמעות עמוקה וסמלית. למשל, האדם הראשון נקרא כך כי נוצר מן האדמה וכך גם האישה נקראה כך משום שנוצרה מן האיש (לפי בראשית פרק ב')
השאלה הפשוטה "מה שמך" מקבלת משמעות חדשה כעת.
דוגמה לכך ניתן למצוא במקרא, כי במילים אלו בדיוק נוקט המלאך במפגש עם יעקב:
(כ"ה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:
(כ"ו) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:
(כ"ז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:
(כ"ח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
(כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:
(בראשית פרק ל"ב)
המלאך שואל לשם, וכי אינו יודע מיהו יעקב? אלא שבעצם השאלה הוא משנה אותו - כלומר משנה את מהותו וייעודו של יעקב לישראל, ייעוד של עם, של ניצחון במאבק וישרות לעומת העקוב. יעקב מנסה גם את מזלו עם המלאך ושואל אותו לשמו, על כך עונה המלאך: "למה זה תשאל לשמי?" (שם, לב', 30) ובמקום להשיב לו הוא מברך את יעקב. מהותו של המלאך היא פלאית, על טבעית ואי אפשר להכילה במושגים אנושיים.
הדוגמה הזו, ממחישה את הרעיון שמעבר לתפקידו של השם כמאפשר תקשורת, יש לו משמעות עמוקה יותר, הקשורה למהות ותוכן פנימי.