נקודות לדיון ולהעמקה
דיון בכיתה
את החלק הקודם סיימנו בשאלה: האמנם היה אדם הראשון חכם כל כך?
כעת ננסה להבין את עומק הדברים.
פרשנות המקרא
עיינו בפירושו של רבינו בחיי ונסו להבין ממנו במה התבטאה חכמתו וגדולתו של אדם הראשון.
ונראה לי בֵּאוּר המדרש הזה:
כי האדם הבין בחכמתו וְשִׂכְלו טבע כל בהמה וחיה
וקרא לכל אחת ואחת שם מֵעֵין הטבע והמידה [התכונה] שהכיר בה
והאותיות שֶׁצֶּרֶף בשמותיהן הכל לפי טבעיהן ומידותיהן [...]
וכן בשם החמור הכיר בחכמתו שהוא פֶּתִי וְסָכָל וכבד מכל הבהמות ונמשך אחר התאוות, וע"כ קרא שמו חמור מלשון חֹמֶר.
כיצד מסביר רבינו בחיי את החכמה שבנתינת שמות?
אחת הדוגמאות שמביא רבינו בחיי לקשר בין השם לבין המהות והתכונה של בעל החיים היא של החמור: הסבר את הדוגמה.
איך הייתם אתם מתארים את החמור? למה הוא משמש? אילו תכונות אחרות של החמור הייתם מוסיפים?
האם אתם יכולים לחשוב על דוגמא נוספת לקשר בין שם בעל-חיים לתכונותיו? שתפו: