גֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ

גֶּשֶׁם בְּעִתּוֹבעת שלו, בזמנו
כַּמָּה עֶצֶב בָּא אִתּוֹ
הַכֹּל עָצַר, הַכֹּל עָמַד
רַק הַגֶּשֶׁם בָּא לוֹ בַּזְּמַן.
לוֹ לֹא אִכְפַּת –
שֶׁבַּלֵּילוֹת שָׁם קַר מְאוֹד
שֶׁבַּחוֹלוֹת קָשֶׁה לִבְכּוֹת
שֶׁאֵין עַל מִי לְהִתְרַפֵּקלהישען
כְּשֶׁבַּחוּץ הַגֶּשֶׁם דּוֹפֵק.

תֵּן מֵחֻמְּךָהחום שלך וְתֵן מֵאוֹרְךָ,
תֵּן לַשָּׂדוֹת רַק גֶּשֶׁם בְּרָכָה
תֵּן מִפִּתְּךהפת (הלחם) שלך בְּיַד רְחָבָה
וְתֵן לָנוּ זְמַן לְאַהֲבָה.

גֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
וְאוֹמְרִים שֶׁכָּכָה טוֹב
עַל בֶּגֶד קַיִץ סְוֶדֶר יָשָׁן
וּבַכִּיס מִכְתָּב מֵאֵי-שָׁם.
גֶּשֶׁם מָתוֹק,
גֶּשֶׁם, נַשֵּׁק אוֹתוֹ בִּשְׁמִי,
גֶּשֶׁם, לַטֵּף אֶת הַפָּנִים
הֵבֵאתָ גֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
אָז הָבֵא, הָבֵא לִי אוֹתוֹ.