קריטריון זה מתייחס ל:
פתיחת השיעור
נשמיע לתלמידים רצועת קול של גשם, ללא הסבר מקדים.
רצוי שלא להראות את התמונה המתלווה לפס הקול.
נאזין בשקט במשך כשלושים שניות עד דקה.
נבקש מהתלמידים לזהות מהו הקול ששמענו.
נשמיע ברקע קולות של גשמים וסופה.
נשאל את התלמידים:
נזכיר כי אנו חיים באזור בו הגשם לא יורד לאורך כל השנה, וגם בעונת החורף הגשמים לעתים מעטים מהנחוץ לשתייה ולחקלאות.
נציג על הלוח את הפסוק המתאר לבני ישראל את אופייה של הארץ אליה הם עומדים להיכנס בתום נדודיהם במדבר:
(דברים, פרק י"א, פסוק י"א)
נשאל- מהי ארץ שבה "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם?"
נעמוד על כך שהכוונה לארץ שכמויות המים שלה תלויות בגשמים, ואין לה מאגרי מים מתוקים גדולים ורבים. נספר כי בימים עברו, ירידת הגשמים, הייתה לא רק ברכה, אלא מצב חיוני וקיומי, שקבע האם יהיה די מזון ושתייה לבני האדם, לבעלי החיים ולגידולים החקלאיים שהיו רוב מזונו של האדם.
נבקש מהתלמידים להיזכר בביטויים שונים של חשיבות המים – דמויות, שירים וכד' (חוני המעגל, שירי גשם מהתרבות הישראלית, הביטוי, "גשמי ברכה", המעקב אחר כמויות הגשם שירדו בחדשות, מפלס הכנרת וכד').
נספר כי שירים רבים עוסקים בברכת המים ובתפילה להורדת גשמים – הן בתפילות עתיקות, בפיוטים והן בשירים ישראלים. ועתה, נעבור לשיר ישראלי, שמתייחס גם הוא לגשם.