קריטריון זה מתייחס ל:
פרשנות הטקסט - כמוך
"כָּמוֹךָ"
אהבה עצמית אינה שקולה לאנוכיות, אלא יש לה חשיבות נפשית, מוסרית וחברתית. נושא זה הוא עמוק ומורכב, רבות נכתב עליו בפילוסופיה, בפסיכולוגיה, בספרות וכו', וכמובן לא נוכל להרחיב בו במסגרת זו. אולם חשוב ורצוי להעלות אותו בכיתה באמצעות דוגמאות שונות מחיי התלמידים, ולהבחין יחד איתם בין אהבה עצמית ראויה ובין התנהגות אנוכית או שחצנית הנתפסת בדרך כלל כפסולה.
כיצד נוכל לאהוב את עצמנו? לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, אף שאיננו מושלמים. לדעת לסלוח לעצמנו על טעויות או כישלונות. לראות את מעלותינו ואת נקודות החוזק שלנו ולשמוח בהן, ובה בעת – להכיר במגבלותינו ולהשלים עם הדברים שאינם בידינו ושאין ביכולתנו לשנות. וכעת השאלה שמציג בפנינו הפסוק היא – האם נוכל לנהוג כך גם ביחס לזולתנו? לפי הציווי "ואהבת לרעך כמוך" ראוי שתהיה סימטריה בין יחסו של אדם לעצמו ובין יחסו לזולתו. את אותה התייחסות של קבלה ואהבה שהוא נוהג בה עם עצמו, עליו לכוון גם אל זולתו.
בעניין זה מתאים להביא אִמרה יפה המיוחסת לפרנציסקוס הקדוש מאסיזי (ויוחסה בעבר בטעות למקורות חסידיים). תפילה זו זכתה גם לגרסה עברית בשיר "אנא אלי" ולביצוע מוזיקלי מרגש בידי שולי נתן. השיר נפתח בבקשה "בְּמקוֹם שֶׁבּוֹ מְקַנֶנֶת שִׂנאָה, תן לי לִזרוֹעַ אהבה", ומסתיים במלים:
אלוהים, תן לי את השלווה
להשלים עם שאיני יכול לשנות.
אנא תן לי את אומץ הלב
לשנות דברים שביכולתי.
ואנא תן לי את החוכמה
להבחין בין אלה לבין אלה.