פתיחה

במרכז יחידה זו נכיר עצה שנויה במחלוקת. על פיה יש לחגוג את חג החנוכה עם גוון של חג נוצרי. מה הניע את הרב מרדכי קפלן, להשיא עצה שכזאת? מה הוא רצה להשיג? לא ניתן להשיב על שאלה זו, מבלי להבין את הרקע ההיסטורי שהצמיח את השקפת העולם בה מחזיקים כיום חוגים רחבים, בקרב יהדות אמריקה. ארץ זו קלטה במאות ה-19 וה-20, גלי הגירה עצומים של יהודים מאירופה. בהדרגה הלך והתפתח באמריקה ציבור יהודי ססגוני אסיר תודה לארצו החדשה, גאה בה ומעורה בכל תחומי חייה. על ציבור זה נמנה גיבור היחידה שלפנינו,  הרב מרדכי קפלן, שנפטר בגיל מופלג בשנת 1983. את ספרו המשפיע, "יהדות כציביליזציה", הוא כתב בשנות ה-30. באותם הימים, אמריקה עדיין הוכתמה בהפרדה גזענית בין לבנים לשחורים ובפרשיות אנטישמיות. כתמים אלה לא מחו את זוהר הארץ החדשה בעיני המהגרים היהודים, ודאי שלא לנוכח עליית הנאציזם באירופה. בה בעת, דווקא אותם ביטויי אנטישמיות, צמצמו את פוטנציאל ההתבוללות. יתר על כן, הצורך למצוא את מקומם כזרים, עודד את היהודים להפגין יצירתיות ולפתח יוזמות שסייעו בהשתלבותם באמריקה (אחת הבולטות שבהן, היא תעשיית הסרטים בהוליווד). הביטויים הגזעניים בחברה האמריקאית מצד אחד, וההתאזרחות היהודית-האמריקאית הנלהבת מצד שני, יצרו מציאות מיוחדת במינה. לכך נוספה הנטייה היהודית הבולטת להשתתף בפעולות למען זכויות אדם ואף להוביל אותן.  על רקע תפאורה זו, היה נתון קפלן לחיפושי דרך אישיים וציבוריים שביטאו את שאיפתו להתאים את היהדות לסדר חברתי-תרבותי חדש. רמז לכך נמצא בהקדשת ספרו לאביו: לזכר אבי ומורי הרב ישראל קפלן,  נקי הדעת ואציל הרוח, שהיה לי לעיניים בתעותי בישימון הספק והמבוכה. הספק והמבוכה עליהם מדבר קפלן, ניכרים היטב, בהצעתו לחגוג את חנוכה באופן דומה לחג הנוצרי. הספר עתיר המהדורות של קפלן לא תורגם לעברית, אך השפעתו ניכרת כיום גם בישראל ובמיוחד בתחום עמיות יהודית. ביחידה שלפנינו, נפגוש את משנת קפלן ואת תרגום הצעתו כיצד יש לחגוג את חנוכה במציאות יהודית אמריקאית בת זמננו.