פתיחה

ברזיל התוססת מזוהה בדרך כלל עם קרנבלים, ריקודי סמבה, קפוארה, כדורגל וקפה. המגרד שכבה זו, לומד גם על הרכבה האנושי המטלטל: צאצאי הכובשים הפורטוגלים שהגיעו עם גילוי אמריקה, שבטים אינדיאנים הסובלים מהצטמקות שטחיהם ביערות הגשם, צאצאי עבדים אפריקאים, מהגרים מאירופה ומארצות ערב ודורות ההמשך שלהם, ולהבדיל, צאצאי פושעים נאצים. באוכלוסיה זו זועק הקיטוב בין עושר לעוני, בין אלה ששפר גורלם, לבין דיירי שכונות העוני האיומות המכונות פאבלות (ביחיד Favela).  בַּחברה רבת הגוונים והקולות, לא נפקד גם מקומם של למעלה ממאה אלף יהודים. הם תורמים את חלקם לפסיפס האנושי בברזיל ממקומם האיתן כקהילה משגשגת ויוצרת. ביחידה שלפנינו, נציץ לשתי התרחשויות יהודיות שונות, המתלכדות תחת ציווי של אחריות ומעורבות. בלב האחת, נכיר את אלי (אליעזר) בלנקפלד שרק חלק מתרומתו לעם ישראל ולמדינת ישראל, ייחשף לציבור. בלב ההתרחשות השניה, נמצאת משפחה המממשת את יהדותה בברזיל של המאה ה-21. באמצעותה נפתח חרך צר למציאות בה נפגש המוסר היהודי, עם החברה הכללית בימינו.

"אַבְּרָה א-פּוֹרטָה" אומרים בפורטוגזית, פיתחו את הדלת ותגלו דברים חדשים.