פרשנות הטקסט

שבח הארץ בברכת המזון

על פי ההלכה היהודית, בגמר סעודה שבה נאכל לחם, יש לברך ברכה הנקראת 'ברכת המזון' ובה הכרת תודה לאלוהים על המזון שבא אל פינו (כנהוג גם בדתות אחרות). בברכת המזון כלולות ברכות קצרות אחדות. הראשונה היא ברכה ישירה על המזון (ברכת "הזן את הכול") ואחריה באות שתי ברכות הנוגעות לארץ ישראל ולירושלים. הברכה השנייה נקראת "ברכת הארץ" והיא עוסקת בברכה על הארץ ועל הטוב אשר בה, "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וְרָחֲבָה".

הביטוי במדרש, "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וְרָחֲבָה", נשען על ביטוי מהתנ"ך "ארץ חמדה", ופירושו שהארץ טובה ואהובה, ולכן חומדים אותה ומשתוקקים אליה.

מקורו של הביטוי: "בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית-יְהוּדָה עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְיָבֹאוּ יַחְדָּו, מֵאֶרֶץ צָפוֹן, עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם... וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה, נַחֲלַת צְבִי ..." (ירמיהו ג': 18–19). המשך הביטוי, "טובה ורחבה", לקוח מספר שמות ג': 8: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ ...". (וראו הרחבה להלן.)