"להבין את האדמה"

שאלות ומשימות אורייניות

בשיעור זה נבקש להפגיש שני טקסטים, האחד מן ההגות המודרנית והאחר מן המקרא, ונערוך "שיח בין טקסטים" (למידה אינטר-טקסטואלית).

קראו בכיתה את דברי עמוס קינן, סופר ומחזאי ישראלי.

שאלו בכיתה:

  • לְמָה לדעתכם מתכוון עמוס קינן כשהוא מבקש "להבין את האדמה"? האם האדמה ניתנת להבנה?
  • מה צריך לעשות כדי להבין את האדמה? (האדמה כמקום בו החיים נבנים, כבית, כמקום של גידול: גידול של יבול וגידול של אדם ואומה..)
  • מה קורה לדעתכם אם לא מבינים את האדמה? מה ההשלכות השונות של זה?
  • מדוע לדעת קינן, אם לא מבינים את האדמה – "נעלמת ... גם אהבת הארץ"? מה דעתכם על טענה זו?

קראו את הפסוקים הבאים מספר בראשית:

ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.  ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.  ט וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. [...] טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. 

שאלו בכיתה:

  • מה ניתן ללמוד מן הסיפור המקראי על בריאת האדם על הקשר שבין האדם לאדמה?
  • מה משמעות המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"? האם אין מילים אלו סותרות זו את זו (עבודה לעומת שמירה)? הסבירו.
לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון