פתיחה

מה אנחנו מרגישים ביחס לאדמה, לחומריות שלה, כמו גם לרעיונות שאליהם היא קשורה? מה היא מעוררת בנו?

אין ספק שהיחס לאדמה עבר שינויים רבים במהלך השנים, והיום – בעידן הטכנולוגי – יש הרבה פחות מגע (תרתי משמע) בינינו ובין האדמה. ועדיין, דווקא בשל כך, נדמה כי הצורך במגע כזה עולה בתוכנו – כיחידים וכחברה – ביתר שאת.  

במערך שיעור זה, נבקש להתייחס במבט אחד כולל לחמשה מקורות מכוננים שונים בתרבות היהודית ישראלית, המוצגים בציר לימוד זה, המקורות שונים זה מזה בזמן כתיבתם, במקום בו הם נכתבו , ובאופן הכתיבה שלהם,  מומלץ לעיין בכיתה במקורות אלו,  ומהם לצאת לדיון הכללי יותר: מהו דיוקן הארץ והאדמה העולה לאור מקורות אלו, ומה חלקנו בתוכו?

יחידות טקסט אלו, ניתנות להילמד הן כיחידות עצמאיות והן בשילוב ביניהן המזמן שיח, אשר יבחן מה כל מקור מביא אתו, מה הוא מוסיף על רעהו, ובאיזו מידה הוא מושפע ממנו או מגיב אליו או אל תכניו. בתוך כך נבחן הן את הדומה והמשותף בין המקורות, והן את השונה והמיוחד בכל אחד.

בשיעורים אלו נבקש:

• לברר את האסוציאציות והמשמעויות שמעוררת בנו ה"אדמה".
• לפתוח את הנושא "אדמה" (כיחידת פתיחה מארגנת ליחידות אחרות כדלהלן) ולשאול שאלות על משמעותה של האדמה בכלל, ומשמעותה כשהעם היה בגלות לעומת העם החי בארצו.
• להכיר טקסטים שונים – עם אמירתם הייחודית בנושא ה"אדמה".
• לבחון את ההקשרים (ו"רוח הזמן") שבהם נכתבו הטקסט, ולהשוות אותם לימינו.  
• לבחון האם קיימות השפעות וזיקות בין הטקסטים.