פתיחה

א. פתיחה

נסו לדמיין יהודי מעיירה שכוחת אל ברוסיה, הופך לקאובוי בארגנטינה. מוזר, אך נכון. הטיפוס המיוחד הזה, הנו הגאוצ'ו היהודי. כיצד זה קרה? במשך אלפי שנים, הצרו חיי הגולה את צעדיו של עם ישראל, אך לא דיכאו את שאיפתו לחירות ולא את התושייה בשעות משבר. הודות לתכונות אלה, קמו ארגונים חוצי יבשות, והעניקו סעד ותקווה ברחבי העולם היהודי. אחד מהם היה יק"א, ארגון סיוע להתיישבות יהודית באמריקה ובעיקר בארגנטינה, שהקים הברון מוריס הירש ב-1891. בסיועו, על רקע הפוגרומים נגד יהודי האימפריה הרוסית,  התבססה בארגנטינה בסוף המאה ה-19, מושבות יהודיות. כתר המושבות הללו, היתה מוזסוויל, הלוא היא, "ירושלים דארגנטינה". בה עמלו לפרנסתם, ה"גאוצ'וס חודיאוס" (בוקרים יהודים) ונהנו מחירות כלכלית, תרבותית ורוחנית. שם הוקמו בתי כנסת, בתי ספר ומרכזי תרבות יהודיים. שם גם נולד סמינר המורים העברי "יהדות", שחגג ב-1948, את סיום מחזור הבוגרים הראשון. מוסד זה, הוקם על ידי אשה בעלת חזון, בשם פרידה קאלר גוטמן, והכשיר מורים עבריים רבים. הודות להם, תלמידים יהודים בארגנטינה וברחבי אמריקה הלטינית, חופשיים היו לשוטט בין נכסי הרוח של עמם. פרק זה בתולדות ישראל, לא נותר על דפי ההיסטוריה בלבד. רבים מאנשי מוזסוויל עלו לישראל והביאו עמם את חינוכם המיוחד, את ערכי העמל ואת הקניין הרוחני שרכשו בערבות הפמפס. מטען זה ליווה גם את יוצאי המושבה שהיגרו לארצות אחרות. וראו זה פלא, אף בשנות האלפיים, מהדהד קולה של מוזסוויל בעולם היהודי. על כל אלה ועוד, נלמד ביחידה מרתקת זו.

ב. המטרות

בתחום התוכן: חשיפה לפרק חשוב בהיסטוריה של יהדות ארגנטינה; הצגת ערכים של חירות וכבוד האדם בקהילה שבונה את עצמה; היכרות עם פרידה קאלר גוטמן, פורצת דרך בחינוך העברי.

בתחום מיומנויות הלמידה: הפקת מידע מתמונות ומראיונות מצולמים,  הפקת מידע ורעיונות מרכזיים מהטקסט, הסקת מסקנות.

בתחום השפה: העשרת אוצר המילים, האזנה מודרכת, תרגול מיומנות הבנת הנקרא, התנסות בדרכי ביטוי דבורות וכתובות.