פרשנות ופענוח הטקסט

לִזְכֹּר - וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ

השיר "נדר" של שלונסקי הוא מהשירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה וחשיבותו.

השיר נכתב כבר בשנת 1943, כתגובה לידיעות שהגיעו לארץ-ישראל בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, על שואת יהודי אירופה. השיר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ" (בתאריך: 30 באפריל, 1943), וכעבור שנתיים הועמד בידי שלונסקי בראש ספרו "שירי הימים" (ושב ונכלל כעבור שנתיים נוספות בספרו "על מלאת").

ביחידת לימוד זו (ובגיליון העשור השני של תכנית "עין לציון") הובא הבית הראשון מבין שני בתי השיר, ובו נודר המשורר בשם עצמו (וכנראה כדובר של בני דורו) לזכור ולא לשכוח דבר ממוראות השואה ומן השכול שראו עיניהם. שיר זה הוא חלק ממחרוזת שירים "ממחשכים" שכתב כבר בשנת 1943, כשהלכו והתבררו ממדיה הבלתי נתפסים של השואה, והרבה לפני שהנושא התעורר בישראל שנים רבות אחר כך.

השיר הכתוב כנדר ושבועה של המחבר, עושה שימוש חוזר במטבע הלשון "על דעת ..." הלקוח מן הפתיחה לתפילה העתיקה הפותחת את יום הכיפורים, "כל נדרי". התפילה "כָּל נִדְרֵי" מתייחסת לכוחם של נדרים והתחייבויות של האדם, ומבקשת לבטלם לצורך פתיחת דף חדש. בראשיתה כלולה התרה של כל המתפללים, צדיקים ועבריינים, להשתתף בתפילה. כמו התפילה העתיקה, השיר כולל לשונות שונים של שבועה: נדר וגם קֺונָם (שבועה חמורה).

בנוסח התפילה המלים הפותחות הן: