פתיחה

מה אתם מעדיפים ללמוד, מתמטיקה או ספרות? תנ"ך או מדעים? מסתבר שרבים מאתנו נמשכים למקצוע אחד יותר מאשר לאחר, לעיתים על פי נטיית לב ולפעמים בהתאם למצב הרוח באותו רגע. יש מקצועות שמעניינים אותנו יותר ויש פחות, יש מקצועות שיותר קלים לנו ויש מקומות שיותר קשים.

ההלכה היהודית ואגדות חז"ל אף הם מייצגים שני תחומי דעת שונים במהות. ההלכה עוסקת בפן המעשי של החיים, בחוק ובמשפט העברי, ואילו עולם האגדה מביע באמצעים ספרותיים רעיונות ודעות בתחומי החינוך, החברה, הפילוסופיה והמוסר. גם בתודעה הציבורית נתפסת ההלכה כמייצגת את עולם המעשה והאגדה את עולם השיח והמחשבה, דיבור מול מעשה. 

שני תחומים מרכזיים אלו בספרות היהודית, שונים זה מזה ולעיתים גם מנוגדים זה מזה, לעיתים נראה כאילו יש מתח ועוינות בין שני תחומי דעת אלו, ובלשונו של ביאליק -ההלכה והאגדה נראות לעיתים כ"צרות זו לזו", כאויבות.

ביחידה זו נלמד קטע מתוך המסה של ביאליק 'הלכה והאגדה' בה בוחן ביאליק את המתח ואת הקשר שבין ההלכה לאגדה. בתוך כך נתחקה אחר מקורות בספרות חז"ל המציגים את המתח בין שני התחומים ומנגד מקורות המשלבים את ההלכה עם האגדה.

המאמר של ביאליק מזמן דיון מעניין לגבי המתח שבין דעות (אגדה) לבין מעשים (הלכה) - האם המדרש עיקר או המעשה? נדון בנושאים אלו תוך עיון במקורות מחד גיסא ובראייה אקטואלית מאידך גיסא. חיים נחמן ביאליק היה תומך נלהב הן של השפה, התרבות והמסורת היהודית, והן של ההתחדשות היהודית והציונית בארץ ישראל. הוא גם יישם רעיונות אלו הלכה למעשה, הן באיסוף אגדות חז"ל ב"ספר האגדה" (יחד עם רבניצקי) והן בעלייתו ארצה והשפעתו האדירה על עיצוב התרבות היהודית-ישראלית המודרנית. במאמרו, מבקר ביאליק את תפיסת ההלכה הן בקרב היהודים המשכילים בני זמנו, אשר העדיפו את עולם האגדה על פני עולם ההלכה, והן בקרב הדתיים בני זמנו שהביעו התנגדות עזה לכל שינוי ועדכון הלכתי.

ידוע לכולם שביאליק לא היה אדם הלכתי, אם כי היה מסורתי. אם כן – לאיזה סוג  'הלכה' מכוונים דבריו?