משחקים

משחקי מלים – גם בג'יבריש...

מה מלים גורמות לנו להרגיש? האם חייבים להבין אותן כדי להרגיש אותן?

למלים מדוברות יש נוכחות של ממש מבחינת המציאות – הן נשמעות באזנינו, יש בהן גובה וטונציה והן מעוררות בנו תחושות (כאב או עונג וכו'), רגשות (עצב או שמחה וכו'), זיכרונות ומחשבות. חשבו למשל על כוחו של דיבור בהקשרים חברתיים שונים (למשל לשמוע מישהו מדבר בעברית כשאתם מטיילים בחו"ל או נמצאים בסביבה עוינת), ולהבדיל – לשמוע דיבור בשפות שונות המעוררות בנו אסוציאציות שונות, אפילו כשאיננו מבינים אותן; כמובן, כאשר המלים מובנות לנו, גם משמעותן היא בעלת חשיבות רבה לגבי תגובתנו: אילו מלים גורמות לנו לחייך ולהתרווח, לעומת מלים הגורמות לנו להתכווץ ולהרצין; וכו'.

כאמור, למילה יש נוכחות והשפעה אפילו כשלא מבינים את משמעותה המדויקת, אלא רק נחשפים לדרך אמירתה – לטובה ולרעה. נמחיש זאת במשחקים אחדים.

המשחקים מתאימים גם לשילוב בפתיחה או בסיום הנושא.

• נבקש מהתלמידים ליצור – בצורה הומוריסטית – שרשרת דוברים (בין כלל התלמידים, או בין תלמידים שהתנדבו לכך): האחד פונה לרעהו בג'יבריש, והשני לשלישי וכן הלאה. (באופן חופשי או למשל סביב שאלות מכוונות כמו: ספרו איך אתם מרגישים, מה אתם אוהבים לעשות בשעות הפנאי, איך היה לכם היום, ספרו על המשפחה וכד'). ננסה לנתח איך עצם ההגייה של מלים, אפילו שהן בג'יבריש, כבר מייצרת סוג מסוים של תקשורת.
• נבקש מהתלמידים להמחיז סיטואציות חיים שונות, אך לא בעברית אלא בג'בריש (או כל שפה לא מובנת אחרת). הכוונה היא שהתלמידים האחרים יצליחו לפענח את הסצינה (מי הדוברים, מהי מערכת היחסים ביניהם, מהו ההקשר, מהם הרגשות המעורבים בשיחה וכד') רק מתוך התבוננות בשפת הגוף ושימת לב לצורת הדיבור (עוצמה, גובה, טונציה וכו').
• נבקש מהתלמידים להסתובב באופן חופשי בכיתה (אפשר ללוות זאת במוזיקה אופטימית) ובכל עצירה לומר זה לזה באקראי למי שמולם מלים טובות ומעודדות (מילות שבח, דברי חיזוק, וכד'). בכל עצירה – מול תלמידים אחרים. אפשר בכל סבב לתת הנחיה ספציפית – למשל: מלים טובות בהקשר ללימודים, לחברות, לספורט, וכד'.
• ניצור מעגל וכל תלמיד בתורו זורק כדור (ממשי או דמיוני) לתלמיד אחר במעגל, בתוספת 'מילה טובה'. בכל תור – לתלמיד אחר. יש לוודא שבמהלך המשחק הכדור ייזרק אל כל התלמידים במעגל.
• באותו מעגל עצמו – כל תלמיד בתורו אומר מילה טובה כלשהי לפי סדר הא"ב, והתלמיד שאליו הכדור נמסר ממשיך במילה נוספת בהמשך הא"ב. בדרך זו ניצור מעין מאגר או מילון 'מלים טובות' בכל האותיות.
• אפשר להפוך זאת גם למשחק קבוצתי, כשכל קבוצה צריכה למצוא מקסימום מלים טובות באותיות נתונות. בסוף משווים בין הרשימות. את כל המלים כדאי לכתוב על הלוח ולהעתיק במחברת לפי הא"ב כמעין "מילון מלים טובות".
• תוכלו כמובן להציע משחקים נוספים בסגנון דומה.