כלומר – כדי לא להציג את חסרונו של העיוור (העדר אור, חוסר ראייה), הוא אומר (מבחינה מילולית) את ההפך, ובאופן סמלי הוא מבליט היבט אחר: לאדם העיוור יש די אור משלו, אור פנימי.

הביטוי מופיע לראשונה במדרש "בראשית רבה", שם מכונים בשם זה לא עיוורים אלא כבדי-ראיה, שכן יחסית למי שאינם רואים כלל, לאדם כבד-הראייה אכן יש "די-אור". בלשון המדרש: "בשוק סמייא - צווחין לעווירא סגי נהור" (ב"ר, ל, ט) – כלומר: בשוק הסומים (העיוורים לחלוטין) קוראים לכבדי ראייה (המכונים כאן עיוורים) בשם "סגי נהור"). כאמור, הכינוי הפך במקורות להיות כינוי לכלל העיוורים, ואף נמצא חכמים חשובים שנקראו כך, למשל ר' ששת בתלמוד (בבל, מאה 4 לספירה), או ר' יצחק סגי-נהור שהיה מגדולי המקובלים בצרפת במאה ה-12. תופעה לשונית דומה נמצא גם בשפות אחרות, למשל בערבית מכונה החכם העיוור "אלבציר" (البَصِير "הרואה"), למשל החכם הקראי במאה ה-11 בירושלים יוסף אלבציר.

כינוי זה הפך לביטוי (או ניב) כללי בעברית: לְשון סַגִּי נְהור - אמירת ההפך מן האמת מתוך רגישות, כדי לא לפגוע בזולת, או כדי להימנע ממלים קשות מבחינה רגשית, או לא ראויות.

כך למשל, אחת המסכתות העוסקת בדיני אבלות (מתוך המסכתות הקטנות) נקראת בהלכה "מסכת שמחות", ואפילו בית הקברות מכונה לעתים "בית החיים". וכשמדובר על כישלונות או הפסדים של עם ישראל נאמר לעתים "מפלתן של שונאי ישראל" (כשהכוונה למעשה היא לעם ישראל עצמו). (לעתים רחוקות ההיפוך הוא מחיוב לשלילה, אך גם שם הכוונה היא טובה – כדי למנוע כביכול "עין הרע" מהאדם.)

אפשר להשוות את הביטוי "סגי נהור" לביטויים דומים אחרים כגון: אירוניה או סרקזם. הם דומים לו כי גם בהם אומרים את ההפך מן האמת. אך בשונה מן הביטוי העברי-ארמי – מטרתם הפוכה: הם נאמרים בדרך כלל כדי להתחכם או לזלזל (אירוניה) ואפילו כדי ללעוג ולפגוע (סרקזם). למשל: כשאומרים למישהו: "אתה ממש חכם" אבל מתכוונים בעצם לומר את ההיפך ...

חשוב לציין כי במקורות היהודיים הקלאסיים, השימוש בלשון סגי נהור אכן נעשה בעיקר לצורך לשון נקייה, על ידי נקיטת לשון חיובית כשהכוונה האמיתית היא למשמעות ההפוכה, השלילית. לעומת זאת, בעברית העכשווית התפתחה לשון סגי נהור גם כביטוי עברי לציניות ואפילו סרקזם.

גם בלשון הדיבור ובסלנג נעשה שימוש נרחב בלשון סגי נהור, תוך שימת לב לצליל (האינטונציה) של הדיבור. למשל, כשאומרים למישהו "בנימה מלגלגת "זה יפה מאוד מצידך" (כשהכוונה למעשה לגינוי...), או בביטוי האנגלי "ביג דיל" (big deal) שפירושו המילולי "עסק גדול" (או מסובך), אבל כוונתו בלשון סלנג: עניין קטן ופשוט... לעתים מלים או ביטויים כאלו נכתבות במירכאות (או מלוות בדיבור בתנועת ידיים תואמת) כדי להבהיר שאינן כמשמען המילולי הפשוט.

אחרי לימוד הנושא תוכלו להקצות לתלמידים את דף העבודה בנושא.

דף עבודה: לשון נקייה ו"סַגִּי נְהור" (ניתן להקצות גם כדף עבודה)

התאימו בין הביטוי בלשון "סגי נהור" ובין משמעותו כשמשתמשים בביטוי זה. הדוגמאות מציגות סוגים שונים של "לשון סגי נהור" (ושימו לב גם לסימני הפיסוק).

שימו לב! ייתכן שלעתים החלוקה שלנו תהיה שונה מהחלוקה שתחשבו עליה – אכן תמיד יש מקום נוסף לפרשנות...