קריטריון זה מתייחס ל:
שאלות אורייניות
להלן צירוף של הצעות לשיח בכיתה ושל דפי עבודה שהתלמידים יוכלו להכין בכוחות עצמם (לבד או בחברותא, וגם בלמידה מרחוק).
המקרא מזמין מדרש
נבקש מהתלמידים לשאול שאלות שונות על התמונות 2 ו-3 שצוינו לעיל בפתיחת השיעור, ובמיוחד על המעבר ביניהן. השאלות יכולות להתייחס לפרטים בעלילה, לרגשות ומחשבות של הדמויות השונות, ולכל פרט שימצאו לנכון.
נאסוף ונכתוב על הלוח שאלות מרכזיות.
נצביע על כך שהסיפור המקראי כפשוטו (לפי פירושו המילולי הפשוט) לעולם אינו שלם (ואינו יכול להיות שלם, שכן תמיד יהיו פרטים חסרים, לא ברורים וכד'). נציין שזה המפתח לכל פרשנות בכל הדורות, ובין היתר לפרשנותם של חז"ל לפני אלפי שנים. פרשנות זו שנועדה להשלים פרטים בסיפור המקראי נקראת מדרש אגדה. המילה "מדרש" משמעה לימוד וחקירה והיא מזכירה את המילה לדרוש – לבקש, לחפש. (ראו עוד במושגים בדף היחידה.)
נסביר כי כל מדרש הוא שילוב בין דמיונו היוצר של הפרשן ובין קריאה מדוקדקת במילות הכתוב ובין המלים והשורות, ולעתים הסתמכו גם על מסורות שלא נכתבו בתורה אלא עברו בעל-פה מדור לדור.
נבהיר שכך כנראה נהגו גם החכמים שסיפרו את האגדה שנקרא כעת.
מכאן נעבור ללימוד האגדה. בהמשך נציע שאלות ללימוד ולשיח במליאת הכיתה, ובחלקן הן ישובצו בדפי עבודה שתוכלו להקצות לתלמידים.
נפתח ברקע לאגדה. הפעילות שלפניכם מסבירה את הבסיס הלשוני והרעיוני להיווצרות האגדה שלפנינו. להחלטתכם מה מתוכה לשלב בשיעור. תוכלו גם להקצות אותה ללמידה עצמאית או בחברותא.
מבינים את הרקע לאגדה (דף עבודה 1)
דף העבודה נמצא גם בדף היחידה לתלמידים.
בשאלות הבאות סמנו את התשובות הנכונות ביותר: