רקע
השיר הוא חלק מקטע שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנערך והולחן בידי אביגיל עמר. בשנת 2015 עובד השיר והוקלט מחדש בידי ביני לנדאו בפרויקט לזכר שמונת התלמידים שנרצחו בעת שהותם ב"ישיבת ירושלים לצעירים" שליד "ישיבת מרכז הרב", שאותה ייסד הרב קוק בירושלים. העיבוד והביצוע החדשים הפכו את השיר לפופולרי מאד, והוא זכה לביצועים נוספים ולמיליוני צפיות.
שירו שוב את השיר כולו.
אפשר לשאול: האם עכשיו, לאחר ששמעתם את הסיפור על ההקלטה המחודשת, הרגשתם וחשבתם דברים אחרים כששרתם?
חלקו לכל תלמיד דף ובו המילים, כשיש רווח גדול בין השורות (דוגמת הדפסה מצורפת). אם הדבר אפשרי, תנו לתלמידים לבחור טוש בצבע שהם אוהבים.
בקשו מהתלמידים לצייר באופן אינטואיטיבי קו שילווה את המילים שבהן המנגינה עולה ויורדת לפי תחושתם (הדבר יכול לייצג את גובה הצליל / עוצמת השירה (ווליום) / מספר הקולות / עוצמת הרגשות שהמנגינה מעוררת). כל אפשרות שיבחרו מצוינת.
הדגש הוא על מעקב וחיבור לשיר.
השמיעו את השיר. התלמידים יעבדו כשהשיר מתנגן.
לאחר שיסיימו האזנה וסימון בקשו מהם לסמן:
באילו מילים נראה לכם שיש צלילים גבוהים? איך תומכים הצלילים הגבוהים במילים ובמשמעות השיר?
תשובה אפשרית:
הצלילים הגבוהים ביותר בלחן שחוזרים ומדגישים את השורות:
כִּי כֹּחַ עַז לָךְ,יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ
אַל תְּכַחֵשׁ בָּם,פֶּן יְכַחֲשׁוּ לְךָ.
אולי הצלילים הגבוהים נמצאים במקום שבו צריך עידוד וחיזוק. הקריאה "עלה למעלה עלה" יכולה לפגוש אדם שאינו מאמין בכוחותיו לעלות. הצלילים הגבוהים קוראים לאדם לא להתייאש, לא להתכחש לכוחות שאולי נסתרים וחבויים, אבל הם קיימים בתוכו, להאמין בכוחותיו ולשאוף למעלה.
הפנו את תשומת לבם של התלמידים: השיר מסתיים ברגיעה של המנגינה, שאומרת: אל תחשוש מהכוחות, אל תחשוש מהתפקיד שלך למצוא ולדרוש אותם. ברגע שתרצה, הם יימצאו לך, תהיה מלא כוחות ועם זאת במקום רגוע.
על המחבר, הראי"ה – הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ספרו לתלמידים על הרב קוק, שכתב את המילים שמתוכן נערך השיר. הפנו אותם לטקסט המלא.
ניתן להפנות לפעילות במחשב בבית – "רק בגלל הרוח".
הרב קוק מנהיג, הוגה דעות, פילוסוף, משורר, בעל תפישת עולם ייחודית, המאחדת ניגודים ומחברת קצוות.
נולד בלטביה בשנת 1865, ונפטר בארץ ישראל בשנת 1935. בגיל 19 הוסמך לרבנות, ושימש בין השאר כרב בליטא, בלונדון, ביפו ובירושלים. בשנת 1921 הוכתר לרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל.
בכל דרכו הציבורית היה הרב קוק מעורב בענייני ציבור, ולא פעם הביע עמדות אמיצות שאיפשרו גישור על פערים בין קבוצות שונות ומגוונות בארץ ישראל. הוא נודע בחיבתו לחלוצים החילונים, וראה כחלק בלתי נפרד מהיצירה הרוחנית של העם היהודי השב לארצו. מסיבה זו היה מקובל בקרב הציבור החילוני, לצד היותו מנהיג של הציבור הדתי לאומי.
הרב קוק היה ציוני נלהב. מסופר כי בהיותו ילד קטן אסף מספר ילדים בני גילו ויצא והתחיל ללכת אתם לכיוון ארץ ישראל. בנס מצא אותם שכן והחזיר אותם הביתה בריאים ושלמים. ב־1904 מימש את רצונו לעלות לארץ ישראל.
הרב היה מחבר פורה והוגה דעות חדשני, מקורי ולעתים רדיקלי. הגותו מתאפיינת בראייה הרמונית של המציאות ושילוב ייחודי של הלכה ואגדה, קבלה ופילוסופיה. הוא היה פוסק ואיש הלכה מובהק, וגם מקובל ומיסטיקן.
ב־1924 הקים את ישיבת "מרכז הרב" בירושלים ועמד בראשה. במקביל הקים את המיזם הספרותי הגדול "הלכה ברורה", שמטרתו להבהיר את הקשר בין ההלכה הפסוקה לתלמוד הבבלי. על ספריו המפורסמים נמנים: שבת הארץ, אורות, אורות הקודש, אורות התשובה ואדר היקר. בשנים האחרונות יצאו ספרי המקבצים פנינים מהגותו ופונים לכלל הציבור.