- נקרא את השיר: נספר לתלמידים את הרקע ההיסטורי של השיר, נספר כי השיר נכתב בתקופה שבה ירושלים הייתה מחולקת, והוא מבטא את הניתוק מהעיר, את העצב והגעגוע אליה.
- נשאל את התלמידים איך הם היו מרגישים אילו נאסר היה עליהם להיכנס לחלקים חשובים בעיר שהם חיים בה ( לדוגמה,: עצב, ייאוש, תסכול, געגוע).
- נבקש מהתלמידים לקרוא את שלושת הבתים הראשונים של השיר, ולסמן בצבע צהוב ביטויים המביעים עצב, בדידות וגעגוע (לדוגמה, "העיר אשר בדד יושבת", "כיכר השוק ריקה", "שמך צורב את השפתיים").
- נספר לתלמידים כי עם הקמת מדינת ישראל במלחמת העצמאות נכבש החלק המזרחי של ירושלים על ידי הצבא הירדני, וגישת ישראלים אל העיר העתיקה הר הבית והכותל המערבי נאסרה (נדגיש כי החלק המערבי של העיר נשאר בשליטת ישראל).
- נקרא את שני הבתים האחרונים של השיר ונשאל את הילדים על מה, לדעתם, מדברים בתים אלו. נדגיש כי בתים אלו נוספו לשיר לאחר שצה"ל שחרר את ירושלים במלחמת ששת הימים, והם מתארים את איחוד ירושלים, ואת שיבת היהודים אל העיר.
- נבקש מהתלמידים לסמן בצבע ירוק את המילים המביעות את השיבה לעיר ואת השמחה (לדוגמה, "חזרנו אל בורות המים", "אלפי שמשות זורחות).
(השיר מסתיים במילים "ושוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו" – עד מלחמת ששת הימים נאסרה הירידה מהחלק המערבי של העיר אל ים המלח בדרך יריחו מאחר שחלק ממני נמצא בשטח שהיה בשליטת ירדן . הכוונה אינה לנתח השיר לעומק אלא להציג אותו כשיר המבטא את האווירה בתקופה שבה נכתב)