קריטריון זה מתייחס ל:
נקודות לדיון והעמקה
מפגש עם שפה: "כֶּתֶר"
מקור הביטוי "לקשור כתרים" בתלמוד הבבלי. במסכת שבת (ט פח) מסופר שמלאכי השרת קשרו שני כתרים לראשו של כל אחד מישראל, ובהמשך מסופר על משה רבנו, שעלה לשמים ומצא את הקב"ה קושר כתרים לאותיות.
קשירת הכתרים לאותיות היא קישוט המקובל בכתיבת ספרי תורה ומזוזות על קלף. על פי המסורת, סופרי סת"ם מקשטים כמה מהאותיות בספרי התורה בתגים מיוחדים, הנקראים ככתרים קטנים על האות. מכאן הביטוי "לקשור כתרים" לאותיות.
בלשון הדיבור של ימינו, לקשור כתרים למישהו פירושו להלל אותו על מנת לרומם את מעמדו.
הכֶּתֶר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף "כתר מלכות": הכתר של אסתר, הכתר של ושתי ואפילו הכתר של הסוס המלכותי. משורש המילה כֶּתֶר נגזרו בתנ"ך פעלים כמו כִּתֵּר והִכְתִּיר ושם העצם כּוֹתֶרֶת. הפועל כִּתֵּר פירושו הִקִּיף, סָבַב. מקובל שהמשמעות של הקפה וסיבוב היא שעומדת גם בבסיס המילה כֶּתֶר. הכּוֹתֶרֶת המקראית היא חלקו העליון והמקושט של עמוד אבן, ככתוב: "וכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן" (מלכים א' ז', יט'). המילה משמשת במשמעות זו במונחי אדריכלות עד ימינו. מכאן הצירוף המקראי גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת – קישוט כדורי שבראש הכותרת, ובלשון ימינו, בהשאלה, פירושו: השיא, החלק החשוב ביותר. בראשית המאה העשרים ניתנו למילה כּוֹתֶרֶת שתי משמעויות חדשות: האחת – כותרת הפרח, העשויה עלים צבעוניים (לא-ירוקים); האחרת – כותרת בראש ידיעה בעיתון או בראש מאמר וכד'. ממשמעות חדשה זו של 'כותרת' נגזר המונח כּוֹתָר – שם של פרסום יצירה כתובה.
א. מילים נרדפות
ב. פעילות עם השורש כ.ת.ר.
התלמידים ישלימו את המשפטים:
לפרח אדומה.
למלך על הראש.
של החופש זו ההצגה שהיינו בה.
בעיתון יש מעניינת .
הם את החצר והגיעו מהצד השני.