למורה

פתיחת השיעור

נפנה את התלמידים לדף עבודה – פתיחה, עליו יעבדו בחברותא.
לאחר העבודה על הדף נסכם במליאה ונשאל את התלמידים מה משותף לכל המצבים שדנו בהם בחברותא, ונבקשם להציג מה עלה מתוך הדיון.
נדגיש את הפתרונות השונים שהתלמידים מביאים ונכוון אותם לשאלה המרכזית של היחידה:

מהלך השיעור

בתחילת העבודה עם הטקסט נערוך השוואה בין המשנה בפרקי אבות ולבין המדרש באבות דרבי נתן ונראה מה מוסיף המדרש לעומת הנאמר בפרקי אבות.
נקרא תחילה במליאה את המקורות ואת הפירושים שלהם ונתחיל לשים לב להבדלים.

אחר כך נפנה את התלמידים לדף עבודה 1: השוואה, ונעבוד עליו בשני שלבים.
לאחר שיתוף ובדיקה במליאה של השלב הראשון נפנה את התלמידים להמשך ברור המושגים והעמקת ההבנה שלהם.
בסיום החברותא בשלב השני, נשמע במליאה את תשובות התלמידים ונרחיב את הדיון בשאלה בנוגע לקשר בין גבורה וכיבוש היצר.

בדף עבודה 2: מה כובש הגיבור? נדון בדרגות השונות של "כיבוש היצר" אצל הגיבור. ניתן לראות התפתחות מהרעיון של כיבוש עיר מלאה בגיבורים, שמראה על כיבוש היצר בהתמודדות עם הפיתויים מסביב, ועד להבנה שהשכל והחוכמה הם כלים לשליטה ביצר.
לשם כך נזהה את המילה החוזרת בקטע (גיבורים) ונבדוק את המשמעות ואיך מבינים אותה בכל פעם.
לאחר החברותא, בסיום דף העבודה, מומלץ לערוך דיון מסכם בכיתה ולרכז את המסקנות של התלמידים.

מומלץ לוודא שהתלמידים מבינים את ההשוואה של הכובש את יצרו לכובש עיר מלאה בגיבורים. כשם שגיבור מלחמה שכובש עיר מלאת גיבורים אינו מסיים כיבושו בבת אחת, כיוון שנאלץ להתמודד עם גיבורים רבים, כך גם כיבוש היצר מצריך התמודדות מתמדת ומתמשכת עם פיתויים ודחפים.
לסיכום הלימוד של הטקסט נבחן יחד מה התחדש לנו בהבנת המושג "גיבור".