דיון והעמקה (למורה)

הרחבה- תנ"ך (למורה):

במשניות שבפרקי אבות הצגנו שתי גישות מנוגדות כלפי השלטון.

• הגישה של המשנה הראשונה היא שהשלטון פועל על פי אינטרסים המשרתים אותו, ולא לטובת העם או הפרט. 
• במשנה השנייה שומרים על כבודו של השלטון ומתפללים לשלומו, הרי המלך בא לכונן סדר וצדק בחברה.

פסקת רקע: בראשית לימודי התנ"ך בחטיבת הביניים נדרשים התלמידים להתמודד עם הדרישה של העם  למלך, בשמואל א פרק ח. מדוע העם דורש מלך? איזה חסך אמור המלך למלא? ומה המחיר שישלם על כך הפרט? 

הדיון בשיעור ייסוב על המתח בין משפט המלך (שמואל א, ח), המתאר כוח בלתי מרוסן של המנהיג לבין חוק המלך המגביל ומצמצם את כוחו של המנהיג (דברים, יז).
שמואל א, ח באתר התנ"ך הממלכתי 

רקע עיוני: 

למדנו בספר שופטים את האידאל של "ה' ימשול בכם". אולם לאחר ימי משה ויהושע העם נותר בלא הנהגה מרכזית ומאבד מאחדותו ומערכיו.
ספר שופטים מציג זאת במעגליות שחוזרת על עצמה: העם חוטא, האלוהים מעניש (באמצעות אויב), העם זועק לאלוהיו, האלוהים מקים מושיע (שופט - מנהיג לשעה, לצורך ביצוע משימת הגאולה), העם נושע, ואחרי מות אותו מנהיג חוזר לחטוא.
כלומר, אם העם לא היה חוטא הוא היה מצליח בכל מעשה ידיו וחי בשלום, בשגשוג ובשלווה בין העמים הסובבים אותו, מכאן שאין העם צריך להשתעבד לאדם בשר ודם שינצל את כוחו ומטפורית יחזיר את העם למצרים, יהפוך את בניו לעבדיו.

אולם למציאות דרכים משלה שגורמות לכך שהעם חי במעגליות של סבל, בלא מנהיגות מרכזית שתאחד את השבטים, שתקים מוסדות לאומיים כמו צבא, משפט ופולחן, בלא חוק וסדר "בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה" (שופטים, יז, ו).