מדריך למורה

המשנה דנה בהלכות, בחוקים ובנורמות התנהגות שונות על פי נושאים ותת-נושאים.
המילה הלכה – מן השורש הל"כ– מדגישה את החוק כדרך ההליכה, ההתנהגות של העם, והיא כינוי לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם נדרש היהודי לנהוג. כדי להחליט ולהסכים מהי הנורמה שעל פיה יש לנהוג, מתקיים דיון בין החכמים.

התורה שבעל פה מדייקת ומרחיבה את מצוות התורה.
במשנה, שהיא הקובץ הראשון של התורה שבעל פה, מתקיים דיון אשר בו נשמעים קולות שונים: הקול של התנא הראשון, הקול של החולק עליו, והקול של התורה. יש דינמיקה של הלוך ושוב בין התורה למשנה.

במקרה שלנו יש הלכות שקובעות איך יש להתנהג כלפי המלך. אפשר לזהות את התנא שקובע את ההלכה, את התנא החולק עליו וגם את המקור המקראי.
המשנה שנלמד מתבססת על ספר דברים פרק יז פסוקים יד-כ. (ראו שיעור תנ"ך המשתלב ביחידה זו).

יד כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא. טז רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. יז וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד. יח וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. יט וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם. כ לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. {ס}