פרשנות הטקסט

שיר התפילה היפה שכתבה (על פי מילותיו של רבי נחמן מברסלב) והלחינה נעמי שמר כבר הפך למעין המנון ותפילה בתרבות הישראלית החילונית והדתית. שירתה של נעמי שמר הושפעה רבות מהמקורות. פעמים רבות משמש המקרא מקור השראה, ואף בסיס לשיריה לעיתים בנגיעות רכות, ולפעמים בצורה בולטת, בשיבוץ חלקי פסוקים גדולים ככתבם. כמו כן ניכרת בשירה השפעתה של ספרות חז״ל, שבה הייתה בקיאה. כך למשל, הסיפור על רבי עקיבא שהבטיח לאשתו תכשיט בצורת ירושלים היה הבסיס לשירה הידוע ביותר של נעמי שמר – ״ירושלים של זהב".

בשיר שירת העשבים ניכרת השפעה של תורת החסידות. את המילים ששימשו השראה לכתיבת השיר שמעה נעמי שמר בתכנית "שוב יוצא הזמר" שהגיש שלמה ניצן. התכנית, בהפקת "קול ישראל" ובעריכתו של גיל אלדמע, הוקלטה מול קהל ב"בית המורה" בתל אביב, אלה היו תכניות מושקעות ומוקפדות מאוד, סביב נושאים שונים כמו: חגים, משוררים, וגם שירי אור וצבעים, שירי אבות ואמהות, תהילים, שיר השירים ועוד. גם לנעמי שמר הוקדשה תוכנית, אבל זאת הפעם שמר ישבה בקהל כמאזינה. ולאחר התוכנית נגשה לשלמה ניצן ידידה הטוב ושאלה אותו למקורות המילים.

ניצן הפנה את המשוררת לשלושה מקורות שונים, כולם של ר' נחמן מברסלב. אחד מהם מופיע בספר "זמרת הארץ", אוסף אמירות וסיפורים של ר' נחמן בשבחה של ארץ ישראל, שאסף תלמידו של ר' נחמן רבי נחמן מטשערין, שזכה להגיע לארץ. שם הוא מצטט את הסיפור על יציאתו של ר' נחמן מחוץ לעיר עם תלמידו, מהספר שיחות הר"ן: