מעשה בר' עקיבא שהיה לו אכסניא
ומעשה בר' עקיבא שהיה לו אכסניא התארחאצל אדם אחד.
נתן לו את הכוס וטעמו.
אמר לו ר' עקיבא: לך שותיהושְתֵה אתה.
שוב נתן לו כוס וטעמו.
אמר לו ר' עקיבא: לך שותיהו.
אמר לו בן עזאי : עד מתי אתה משקה לר' עקיבא כוסות המוטעמיםכוסות ששתו מהן?
הלכה ב
שוב מעשה בר' עקיבא שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד.
נטלהמארח את הפרוסה וסמך בההשעין עליה את הקערה.
חטפהּ ר' עקיבא ואכלה.
אמר לוהמארח: רבי, אין לך פרוסה שתאכל, אלא זאת שאני סומך בה את הקערה?
אמר לו: כמדומה אני שאתה נכוה בפושרין, עכשיו אי אתה נכוה אלא ברותחין.
לא מבינים את דברי רבי עקיבא? נסו להבין את משמעות הביטוי ממקום אחר בספרות חז"ל:
עבדים ושפחות - אין עומדין עליהם בשוּרה, ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים. מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר. נכנסו תלמידיו לנחמו. כיון שראה אותם, עלה לעלייה, ועלו אחריו. נכנס לאנפילון - נכנסו אחריו. נכנס לטרקלין - נכנסו אחריו. אמר להם: כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים, עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין. לא כך שניתי לכם "עבדים ושפחות - אין עומדין עליהם בשורה, ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים"! אלא מה אומרים עליהם? כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו: המקום ימלא לך חסרונך, כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו: המקום ימלא לך חסרונך. (בבלי ברכות, ט"ז ב)
כתבו דוגמא מחיי היום יום שלכם המדגימה את משמעות הביטוי "כמדומה אני שאתה נכוה בפושרין, עכשיו אי אתה נכוה אלא ברותחין":