קריטריון זה מתייחס ל:
פרשנות
השיר מבוסס על פסוקים מספר תהילים. לראשונה הושר השיר בלחן המוכָּר כיום בפסטיבל הזמר החסידי בשנות השבעים של המאה העשרים. מאז הוא הפך לשיר מוכָּר שמרבים לשיר בקבלות שבת ובאירועי תרבות שונים. בין מבצעיו הרבים גם חווה אלברשטיין ושולי נתן. לאחרונה שר את השיר אביתר צדוק, מתמודד בתכנית הטלוויזיה "הפייטן" (ערוץ 20).
בשיר מתוארת דמותו של אדם הרוצה לחיות חיים טובים. על פי הפסוקים, השיר בנוי במתכונת של שאלה ותשובה. התשובה המפורטת בשיר מלפני אלפי שנים עדיין רלוונטית עד עצם היום הזה: שמירת הדיבור, הימנעות מרע, עשיית טוב וחתירה לשלום.
השיר פותח בשאלה:
מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים,
אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?
מי הוא האדם הרוצה בחיים (במובן הרחב), ורוצה לראות טוב בימי חייו?
אין ספק שהשאלה הזאת נכונה בכל גיל ובכל זמן ומקום.
למעשה, התשובה המלאה של משורר ספר תהילים נחלקת לשניים: בשפה ובהתנהגות. המשורר מצביע על דיבורים שיש להימנע מהם (לשון הרע ודברי מרמה), ועל מעשים שיש להימנע מהם או לחתור לקראתם (עשות טוב, שלום).
דרך אחרת לחלק את התשובה היא בפעולות על דרך השלילה ועל דרך החיוב: דברים שיש להתרחק מהם (נְצֹר, סוּר) ודברים שיש לחתור לקראתם (עֲשֵׂה, בַּקֵּשׁ, רדוף). עליך להישמר מן הרע (לשון הרע, מעשים רעים, רמאות), ועליך לעשות טוב ולבקש אחר השלום (האישי, הבין-אישי, הלאומי).
מעניין לשים לב לכך שהשאלה בראש השיר מנוסחת בגוף שלישי, כשאלה כללית ("מי האיש...?"). ואולם התשובה מכוונת לכל אדם, ופונה אלינו בגוף שני יחיד: אתה, כפי שמתבטא בצורת הציווי, המופיעה בכמה שורשים: נְצֹר, סוּר, בַּקֵּשׁ, עֲשֵׂה.
בביצוע המולחן, כל צורת ציווי חוזרת פעמיים בשיר. לשון ציווי זו היא מעין פנייה אישית, הבעת תקווה ותפילה שאנו, הנמענים, ניענה לפנייה. יתרה מזו, בלחנו של חייט, השאלה מושרת בניגון אטי ושקט. בדברי התשובה ניתן לחוש גם בשינוי המוזיקלי – מעבר לצליל החלטי יותר, שכולל גם פנייה אישית.