ביאור הפיוט
ביחידה זו נלמד להבין ולשיר שלושה בתים בלבד מתוך הפיוט (שני הבתים הראשונים והבית האחרון).
(ביאור הפיוט יעבור כאמור לשלב מאוחר יותר ביחידה כהעשרה)
ביחידה זו נלמדו כאמור שלושה בתים בלבד מתוך הפיוט (את שני הבתים הראשונים והבית האחרון) אולם למעוניינים נבאר בתמציתיות את הפיוט כולו.
להרחבה והעשרה נוספת - ראו באתר התפילה והפיוט
רעיון
טקסט הפיוט
ביאורי מילים
פזמון חוזר ("המדריך")
הצגת הדמויות: הַדּוֹד, הַכַּלָּה והשבת. הפייטן פונה אל הַדּוֹד בקריאה ללכת לקראת הכלה ויחדיו לקבל את פני השבת.
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
לְכָה – בא, הבה.
דוֹדִי – כינוי לאל.
כַּלָּה – דימוי לשבת.
מחרוזת א / בית א
האל הוא יחיד ומיוחד
שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ
שָׁמור וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד – שתי המילים: "זכור" ו"שמור" שנאמרו בעשרת הדברות, בספר שמות ובספר דברים, נאמרו מפי ה' בבת אחת.
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה - כשישראל מייחדים את שמו של ה', אז שמו מתגדל ומתהלל.
מחרוזת ב / בית ב
השבת עלתה במחשבה עוד לפני הבריאה. השבת כמקור השפע והברכה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ
הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה - על פי חכמי הסוד השבת היא מקור השפע והברכה לששת ימי השבוע.
מֵראשׁ מִקֶּדֶם - מימים קדומים;
נְסוּכָה - נועדה להיות נסיכה, חשובה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ- השבת נהגתה במחשבת האל עוד טרם בריאת העולם.
מחרוזת ג / בית ג
קריאה לעם ישראל לצאת מן הגלות
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָּהּ
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה – כינויים לירושלים ולעם ישראל.
הַהֲפֵכָה – הגלות.
בְּעֵמֶק הַבָּכָא – כינוי לגלות.
מחרוזת ד / בית ד
קריאה לכנסת ישראל ללבוש תפארת ולגאולה על ידי משיח בן דוד
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאלָּהּ
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי – נערי מעלייך את צער האבלות.
בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי – כינוי למשיח שיהיה צאצא של דוד בן ישי מבית לחם. קָרְבָה – באה.
גְּאָלָּהּ – גאולה, ישועה.
מחרוזת ה / בית ה
קריאת התעוררות לעם ישראל לזרוח ולשיר עם בא הגאולה
הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי
כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּהּ
כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי - כי הגיע זמנך להאיר – קומי והיי מוארת.
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי - תעוררי ושירי את שיר הגאולה.
כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה - עתה, בגאולה, מתגלה אלייך ה'
מחרוזת ו / בית ו
קריאת נחמה לעם ישראל לזקוף את קומתו
לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי
מַה תִּשְׁתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תלָּהּ
תִכָּלְמִי – תיעצבי.
מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי – מדוע את כפופה (עצובה) ונרגשת.
יֶחֱסוּ – ימצאו מחסה.
עַל תִּלָּהּ – על חורבותיה
מחרוזת ז / בית ז
קריאת עידוד לעם ישראל שאויביו ייכחדו וייעלמו. אלהים ישמח בחיבור המחודש עם עם ישראל כפי שהחתן שמח בכלתו.
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁאסָיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ
כִּמְשּׁושּׁ חָתָן עַל כַּלָּה
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ – הפוגעים בך, יִפָּגְעוּ בעצמם. וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְְ – הרוצים להשמיד אותך יתרחקו, ייעלמו.
יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ – ישמח בך. כִּמְשּׁושּׁ – כמו ששמח החתן בכלתו.
מחרוזת ח / בית ח
בעקבות הגאולה על ידיד המשיח, עם ישראל יגדל ויתרחב.
יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי
וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְּׁמְחָה וְנָגִילָה
יָמִין וּשְּׁמאל – לכל הכיוונים.
תִּפְרוֹצִי – תתרחבי.
תַּעֲרִיצִי – תעבדי, בו תאמיני.
אִישׁ בֶּן פַּרְצִי – כינוי למשיח שיהיה מבית דוד, מצאצאי פרץ בן יהודה.
מחרוזת ט / בית ט
קריאה לשבת להתחבר ולהתקשר עם עם ישראל.
בּואִי בְשָׁלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִּׁמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּואִי כַלָּה בּואִי כַלָּה
עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ – השבת משוּלה לכתר לבעלה, הוא ה'.
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה – בואי אל תוך נפשם של המאמינים שבעם ישראל, עם הסגולה.