הוי, רב חובל

מקורות נוספים להרחבה

א. המגביה ידו על חברו

אחד האירועים המפורסמים של אלימות פיזית בין אנשים, שהתורה מספרת עליהם, נמצא בתחילת ספר שמות. בני ישראל משועבדים למצרים, ומשה, שגדל כנסיך בבית פרעה, יוצא ונחשף לאירוע אלים בקרב בני ישראל:

יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיויב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹליג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָיד וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר

(שמות, פרק ב',11-14)

על פסוקים אלו נאמר במדרש:

אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו, אע"פ שלא הכהו, נקרא רשע,

שנאמר "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ" (שמות ב, 13) –

'הכית' לא נאמר, אלא 'תכה':

רצה להכותו, ועד עתה לא הכהו.

[מכאן ש] אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע.

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח,ע"ב, מתורגם לעברית)

כלומר, השימוש של משה בלשון עתיד בפסוק ("תכה") ולא בלשון עבר (היכית") מלמדת שכינויו של האדם כ"רשע" נאמרה על עצם הרמת היד והכוונה להכות, אף על פי שטרם היכה. מכאן למד ריש לקיש שהאלימות מגונה ופסולה לא רק בשל תוצאותיה, אלא כבר מעצם הכוונה לנהוג באלימות.

שאלות

מה טוען ריש לקיש, וכיצד למד זאת מן הפסוק? האם אתם מסכימים עם דבריו?

האם הכוונה לפגוע בזולת חמורה באותה המידה כמו הפגיעה הפיזית עצמה?

ב. מעשה נדיב

מעשה נדיב / אדמונדו דה אמיציס

מתוך הסיפור "הלב" (איטליה, 1988)

[...] ואמנם הבקר הוכיח גארונה את עצמו. כשנכנסתי לבית הספר באיחור קל, כי המורה מהכיתה העליונה עצרה אותי ושאלה באיזו שעה תוכל לבוא לביקור בביתנו – ובכן כשנכנסתי לכיתה המורה עוד לא היה, ושלושה או ארבעה ילדים עינו את קרוסי המסכן, בעל השיער האדום, שזרועו האחת משותקת ואמו מוכרת ירקות. הם דקרו אותו ברגליים, זרקו בפניו קליפות ערמונים, וכינוהו בעל מום ומפלצת, מחקים אותו ואת זרועו התלויה לצווארו, והוא – לבדו לגמרי בקצה הספסל, חיוור כמת- ישב והקשיב, מתבונן פעם בזה ופעם באחר, ועיניו מתחננות שיניחו לו לנפשו. אבל אלה רק הרבו את לעגם, והוא התחיל לרעוד ולהאדים מכעס. פתאום קם פראנטי, הפרצוף המגעיל הזה, נעמד על הספסל ושם עצמו כנושא שני סלים בזרועותיו, מחקה את אמו של קרוסי כשהיתה באה להמתין לבנה בשער – מפני שכעת היא חולה. רבים פרצו בצחוק רם. אז איבד קרוסי את עשתונותיו, תפס קסת והשליכה בכוח בראשו של פראנטי. אלא שהנער הפרוע התכופף מבעוד מועד, והכסת הכתה בחזה המורה, שנכנס ממש באותו רגע לכיתה.

הכול ברחו למקומותיהם ונאלמו דום מפחד. חיוור עלה המורה לדוכנו, ובקול מוזר שאל:

"מי זה היה?" איש לא ענה.

המורה חזר וצעק, מרים עוד יותר את קולו : "מי זה?"

אז קם גארונה באחת, רחמיו נכמרו על קרוסי המסכן, ואמר בהחלטיות:

"אני!"

המורה התבונן בו, התבוננו התלמידים המשתאים, ואז קם ואמר בקול שלו:

"זה לא אתה". וכעבור רגע אמר: "האשם לא ייענש. יקום!"

קרוסי קם על רגליו, ובקול בוכים אמר:

"הם היכו והעליבו אותי, איבדתי את השליטה על עצמי, וזרקתי..."

"שב". אמר המורה. "יקומו אלה שהתגרו".

ארבעה התרוממו בראש מורכן.

"אתם". אמר המורה. "אתם העלבתם חבר שלא התגרה בכם. לעגתם לאומלל, הכיתם חלש שאינו מסוגל להתגונן. ביצעתם את אחד המעשים המחפירים ביותר היכולים להכתים יצור אנוש".

משסיים את דבריו ירד אל בין הספסלים, הניח את ידו מתחת לסנטרו של גארונה, שישב בראש מושפל, אילצו להרים את פניו, תלה בו את עיניו ואמר:

"לך יש נשמה אצילה".

גארונה ניצל את שעת הכושר ולחש כמה מלים באזני המורה, המורה נפנה לעבר ארבעת האשמים ואמר פתאום: "אני סולח לכם"...".   

שאלות:

  • כיצד פגעו תלמידי הכיתה בקרוסי? ציינו את סוגי הפגיעות, ודרגו את חומרתן בעיניכם.
  • מי אחראי לאלימות המתוארת בסיפור? מדוע?
  • השוו בין הפגיעות בסיפור "הלב" ובין סוגי הפגיעה שהמשנה מתארת ומחייבת עליהם פיצוי.
  • כיצד היה ניתן לעצור את האלימות המתוארת בסיפור?
  • מהו המעשה הנדיב בסיפור? חוו דעתכם.

ג. שליחי המוזיקה ב"עיר ללא אלימות"

הזמר קובי אפללו בשיר מיוחד שנוצר עבור פרויקט 'עיר ללא אלימות'. השיר שודר בערוץ המוזיקה (24) והזמר שר אותו עם בני נוער במסע הופעות במועדוני מוזיקה בחופשת הקיץ.

שליחי המוזיקה

מלים ולחן: קובי אפללו


כשהמוזיקה בוחרת את שליחיה בעולם, 
אני שב ומבקש מתוך השיר להיות קיים. 
וזועק אליו "שאני, לעולם אל תעזבני", 
ואומר למנגינה שלו תראי. 

איך את נותנת לי עיניים, מים ושמים, 
לראות את האמת המתנגנת בקולות. 
כשאת נותנת לי עיניים, מים ושמים,
פורט מיתר עלי גיטר 
ושר בה תהילות. 

כשהמוזיקה חודרת לסדקים הנסתרים, 
עוטפת, מלטפת, מקרבת רחוקים. 
ונשמתי נוגעת, מביאה אותי לדעת. 
אני שר לך אהובה, עד שתראי. 

איך את נותנת לי עיניים, מים ושמים, 
לראות את האמת המתנגנת בקולות.

 כשאת נותנת לי עיניים, מים ושמים, 
פורט מיתר עלי גיטר 
ושר בה תהילות. 

כשהנפש הבוערת משתוקקת לצלילים, 
שואלת את האושר מה הדרך למילים, 
שיקחו אותי לזרוח, לגלות בי את הכוח 
ולגרום לי להבין, להאמין. 

איך את נותנת לי עיניים, מים ושמים, 
לראות את האמת המתנגנת בקולות. 

כשאת נותנת לי עיניים, מים ושמים, 
לראות את האמת המתנגנת בקולות. 
כשאת נותנת לי עיניים, מים ושמים, 
פורט מיתר עלי גיטר 
ושר בה תהילות.

שאלות:

  • מה המסר של השיר נגד אלימות?
  • כיצד קשורה המוזיקה למאבק זה, לפי השיר?
  • בחרו שורה שהזדהיתם אתה, ובטאו אותה בדרך יצירתית (ציור, צילום וכד').

הוי, רב חובל

על פי משנה, מסכת בבא קמא, פרק שמיני, משניות א', ו', ז' (מקוצר)

[1] הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹמי שפגע בגופו של אדם אחר,

חַיָּב עָלָיוחייב [לשלם] עבורו [פיצוי] מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִיםסוגי פיצוי כספי (אפשריים)בְּנֶזֶקפיצוי על הנזק שנגרם לגוף מן הפגיעה , בְּצַעַרפיצוי על הכאב ועוגמת הנפש שנגרמו לנפגע, בְּרִפּוּיפיצוי על הטיפול הרפואי בנפגע, בְּשֶׁבֶתפיצוי על השביתה (התבטלות) מעבודה בעקבות הפגיעה (אבדן ימי עבודה) , וּבְבֹשֶׁתפיצוי על הבושה שנגרמה לנפגע כתוצאה מהפגיעה או תוצאותיה.

 

בְּנֶזֶק – כֵּיצַד?כיצד מעריכים בכסף את שווי הנזק לגוף?

סִמָּא אֶת עֵינוֹפגע בעין, גרם לעיוורון (מלא או חלקי), קָטַע אֶת יָדוֹ, שִׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ –

רוֹאִין אוֹתוֹמחשיבים את הנפגע כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּקכשמודדים את שווי עבודתו וכישוריו,

וְשָׁמִיןמעריכים (מלשון שַׁמָּאוּת, הערכת שווי) כַּמָּה הָיָה יָפֶהשווה, בעל ערך, בעבר [לפני הפגיעה באבר] וְכַמָּה הוּא יָפֶהשווה, בעל ערך, בהווה [לאחר שהאבר נפגע]. הפיצוי הוא ההפרש בין הסכומים..

 

צַעַר?כיצד מעריכים בכסף את הצער של הנפגע?

כְּוָאוֹהפוגע גרם לנפגע כוויה בְשַׁפּוּדבברזל לוהט אוֹ בְמַסְמֵרלוהט , וַאֲפִילוּ עַל צִפָּרְנוֹציפורן הנפגע,

מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָהפצע, סימן (כוויה בציפורן כמעט אינה מורגשת) –   

אוֹמְדִיןמעריכים (אומדן = הערכת שווי) כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה[אדם] במצב דומה (שמקבל כוויה) רוֹצֶה לִטֹּללקחת, לקבל [תשלום] לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כַּךְלסבול את כאב הכוויה (בתמורה לאיזה סכום?).  

 

רִפּוּיכיצד מעריכים בכסף את עלות הריפוי ?

הִכָּהוּ – חַיָּב לְרַפְּאֹתוֹלשלם את הוצאות הריפוי וההחלמה (צוות רפואי, תרופות, אשפוז וכו'). [...]

 

שֶׁבֶתכיצד מעריכים בכסף את עלות הריפוי? ?

רוֹאִיןמחשיבים, מתייחסים (לנפגע) אוֹתוֹ כְּאִלוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִיןשומר בשדה קישואים (מעין שכר מינימום לעובד לא מיומן),

שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹהפוגע כבר פיצה את הנפגע ... דְמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹתשלום (דמים, כסף) על הנזק על ידו או רגלו שנקטעו (ולכן דמי הבושת נמוכים).

 

בֹּשֶׁתכיצד מעריכים בכסף את עלות הריפוי? ?

הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁפיצויי הבושת אינם קבועים מראש, אלא תלויים בזהות הפוגע (מבייש) והנפגע (מתבייש), מבחינת מעמדם החברתי וכד' .

הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הֶעָרוֹםשכבר בהופעתו נראה כחסר כבוד עצמי,

הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַסּוּמָאהעיוור, שאינו רואה ואינו מודע לבושה שנגרמה לו אצל אחרים,

וְהַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁןשאינו מרגיש כלל בבושה –  

חַיָּבהמבייש לפצותם על הבושה שגרם.

וְיָשֵׁן שֶׁבִּיֵּשׁבעודו ישן גרם בושה לזולתו פָּטוּרמתשלום פיצויי בושת מכיוון שלא התכוון לבייש [...]

אֵינוֹ חַיָּיב עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיְהֵא מִתְכַּוֵּיןזה הנימוק לכך שהפוגע מתוך שינה פטור משלום (במקור נימוק זה מתבסס על פסוק).

[...]

 

[2] הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, פָּטוּר.

אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ, חַיָּבִין. [...]

 

[3] הָאוֹמֵר: סַמֵּא אֶת עֵינִי, קְטַע אֶת יָדִי, שְׁבֹר אֶת רַגְלִי, חַיָּב.

עַל מְנָת לִפְטֹר, חַיָּב.

קְרַע אֶת כְּסוּתִי, שְׁבֹר אֶת כַּדִּי, חַיָּב. עַל מְנָת לִפְטֹר, פָּטוּר.

עֲשֵׂה כֵן לְאִישׁ פְּלוֹנִי, עַל מְנָת לִפְטֹר, חַיָּב – בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ.

אקו"ם - שומרים על המוסיקה
לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון