נקודות לדיון והעמקה
1. קראו את הפסוקים בתורה העוסקים בדיני החובל: שמות כ"א, פסוקים 18-25. במה המשנה דומה לנאמר בפסוקים, ובמה היא שונה מהם?
2. לדעתכם, מדוע שינו חכמים את הדין לעומת הפסוקים כפשוטם? מה ניתן ללמוד מן ההבדלים על המשנה לעומת התורה?
3. לדעתכם, האם ישנם דברים נוספים, מלבד החמישה שהמשנה מציינת, שיש להביא בחשבון בחישוב הפיצויים לנפגע?
4. כיצד הייתם מחשבים היום את הפיצויים השונים? האם ישנה דרך לחשב את הפיצויים בדרך אובייקטיבית לגמרי?
5. לדעתכם, האם נכון לחייב בתשלום פיצויים לנפגע, גם אם עשה זאת שלא בכוונה? נמקו.
6. האמנם "אדם מועד לעולם" ותמיד אחראי למעשיו? (ראו הסבר הרעיון בפרשנות לעיל.) האם ישנם מצבים שבהם, לדעתכם, האדם לא צריך להיחשב אחראי למעשיו? (לדוגמה, אדם שתוי או מסומם, אדם שפעל באלימות, מתוך כעס וללא מחשבה).
"סכנה לעצמו"?
סוגיית "החובל בעצמו" מעוררת שאלות מורכבות ורגישות, ואי אפשר להישאר בה רק ברמה המשפטית. אם מעלים נושא זה לדיון, יש לעשות זאת בעצה ובשיתוף עם יועצת ביה"ס, ואולי גם בעזרתה בכיתה.
להרחבה:
נושא האלימות והבריונות ברשת יידון באתר תרבות יהודית-ישראלית ביחידת לימוד אחרת במסגרת הפרק במשנה.
על פי משנה, מסכת בבא קמא, פרק שמיני, משניות א', ו', ז' (מקוצר)
[1] הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹמי שפגע בגופו של אדם אחר,
חַיָּב עָלָיוחייב [לשלם] עבורו [פיצוי] מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִיםסוגי פיצוי כספי (אפשריים): בְּנֶזֶקפיצוי על הנזק שנגרם לגוף מן הפגיעה , בְּצַעַרפיצוי על הכאב ועוגמת הנפש שנגרמו לנפגע, בְּרִפּוּיפיצוי על הטיפול הרפואי בנפגע, בְּשֶׁבֶתפיצוי על השביתה (התבטלות) מעבודה בעקבות הפגיעה (אבדן ימי עבודה) , וּבְבֹשֶׁתפיצוי על הבושה שנגרמה לנפגע כתוצאה מהפגיעה או תוצאותיה.
בְּנֶזֶק – כֵּיצַד?כיצד מעריכים בכסף את שווי הנזק לגוף?
סִמָּא אֶת עֵינוֹפגע בעין, גרם לעיוורון (מלא או חלקי), קָטַע אֶת יָדוֹ, שִׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ –
רוֹאִין אוֹתוֹמחשיבים את הנפגע כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּקכשמודדים את שווי עבודתו וכישוריו,
וְשָׁמִיןמעריכים (מלשון שַׁמָּאוּת, הערכת שווי) כַּמָּה הָיָה יָפֶהשווה, בעל ערך, בעבר [לפני הפגיעה באבר] וְכַמָּה הוּא יָפֶהשווה, בעל ערך, בהווה [לאחר שהאבר נפגע]. הפיצוי הוא ההפרש בין הסכומים..
צַעַר?כיצד מעריכים בכסף את הצער של הנפגע?
כְּוָאוֹהפוגע גרם לנפגע כוויה בְשַׁפּוּדבברזל לוהט אוֹ בְמַסְמֵרלוהט , וַאֲפִילוּ עַל צִפָּרְנוֹציפורן הנפגע,
מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָהפצע, סימן (כוויה בציפורן כמעט אינה מורגשת) –
אוֹמְדִיןמעריכים (אומדן = הערכת שווי) כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה[אדם] במצב דומה (שמקבל כוויה) רוֹצֶה לִטֹּללקחת, לקבל [תשלום] לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כַּךְלסבול את כאב הכוויה (בתמורה לאיזה סכום?).
רִפּוּיכיצד מעריכים בכסף את עלות הריפוי ?
הִכָּהוּ – חַיָּב לְרַפְּאֹתוֹלשלם את הוצאות הריפוי וההחלמה (צוות רפואי, תרופות, אשפוז וכו'). [...]
שֶׁבֶתכיצד מעריכים בכסף את עלות הריפוי? ?
רוֹאִיןמחשיבים, מתייחסים (לנפגע) אוֹתוֹ כְּאִלוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִיןשומר בשדה קישואים (מעין שכר מינימום לעובד לא מיומן),
שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹהפוגע כבר פיצה את הנפגע ... דְמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹתשלום (דמים, כסף) על הנזק על ידו או רגלו שנקטעו (ולכן דמי הבושת נמוכים).
בֹּשֶׁתכיצד מעריכים בכסף את עלות הריפוי? ?
הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁפיצויי הבושת אינם קבועים מראש, אלא תלויים בזהות הפוגע (מבייש) והנפגע (מתבייש), מבחינת מעמדם החברתי וכד' .
הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הֶעָרוֹםשכבר בהופעתו נראה כחסר כבוד עצמי,
הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַסּוּמָאהעיוור, שאינו רואה ואינו מודע לבושה שנגרמה לו אצל אחרים,
וְהַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁןשאינו מרגיש כלל בבושה –
חַיָּבהמבייש לפצותם על הבושה שגרם.
וְיָשֵׁן שֶׁבִּיֵּשׁבעודו ישן גרם בושה לזולתו –פָּטוּרמתשלום פיצויי בושת מכיוון שלא התכוון לבייש [...]
אֵינוֹ חַיָּיב עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיְהֵא מִתְכַּוֵּיןזה הנימוק לכך שהפוגע מתוך שינה פטור משלום (במקור נימוק זה מתבסס על פסוק).
[...]
[2] הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, פָּטוּר.
אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ, חַיָּבִין. [...]
[3] הָאוֹמֵר: סַמֵּא אֶת עֵינִי, קְטַע אֶת יָדִי, שְׁבֹר אֶת רַגְלִי, חַיָּב.
עַל מְנָת לִפְטֹר, חַיָּב.
קְרַע אֶת כְּסוּתִי, שְׁבֹר אֶת כַּדִּי, חַיָּב. עַל מְנָת לִפְטֹר, פָּטוּר.
עֲשֵׂה כֵן לְאִישׁ פְּלוֹנִי, עַל מְנָת לִפְטֹר, חַיָּב – בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ.