עִוֵּר וּבְיָדוֹ אֲבוּקָה

נקודות לדיון והעמקה

א. "על העיוורון"

  1. לפי הסיפור, העיוור מקפיד על כך שיראו אותו. לדעתכם, על מי מוטלת האחריות – על החלשים לדאוג ש'יראו אותם' או על החזקים להקפיד "לראות אחרים'? הסבירו.
  2. לדעתכם, מדוע אנשים נוטים 'לא לראות' את העיוור או את חלשים אחרים בחברה?
  3. הציעו דרכים אחרות שיאפשרו לחלשים להיראות על ידי החברה. חשבו על דוגמה ספציפית.

ב. הפסוק בהקשרו: "והיית כממשש בצהריים"

קראו את הפסוק מספר דברים בהקשרו. קראו ברפרוף מתחילת פרק כ"ט.

  1. מהו ההקשר הכללי של הפרק?
  2. העתיקו מהפסוקים ביטויים אחרים המתארים את התחזית הקשה במקרה שעם ישראל יסטה מדרך הישר.
  3. לאור קריאת ההקשר השלם של הפסוקים, מה תמוה בשאלתו של ר' יוסי?
  4. נסו להציע דרך נוספת להבנת שאלתו של ר' יוסי, לנוכח ההקשר המלא של הפסוקים. (רמז: התייחסו לביטוי הקשה שנוקט ר' יוסי: "כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה ..." – מדוע הצטער כל כך? על מה הצטער?)
  5. לדעתכם, במה היה עשוי המפגש עם העיוור לתת מענה לצער ולקושי שחווה ר' יוסי?
  1. קראו ברשת את פירושו של הביטוי "סַגִּי נְהור". הסבירו.
  2. אמנם הביטוי "סגי נהור" אינו מופיע במפורש במקור שלנו, אבל הוא מתקשר אליו. לדעתכם, כיצד ניתן להבין את הביטוי בתחילת הסיפור, וכיצד ניתן להבינו בסופו?
  3. מה ניתן ללמוד מן הביטוי "סַגִּי נְהור" על אחריות חברתית?

עִוֵּר וּבְיָדוֹ אֲבוּקָה

תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף  כד ע"ב

 

אָמַר רַבִּי יוֹסִי: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶהכיוון שלא הבנתי אותו:

"וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה"  (דְּבָרִים, כ"ח,29) -

וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ לָעִוֵּר בֵּין אֲפִילָה לָאוֹר?

עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדִי.

פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מַהֲלָךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה,

וְרָאִיתִי סוּמָאבארמית: עיוור שֶׁהָיָה מַהֲלָךְ בַּדֶּרֶךְ,

וַאֲבוּקָה בְּיָדוֹ.

אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִיכינוי חיבה, אֲבוּקָה זוֹ, לָמָּה לְךָ?

אָמַר לִי: כָּל זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְּיָדַי, בְּנֵי אָדָם רוֹאִים אוֹתִי,

ומצילין אוֹתִי מִן הפְחְתִּיןבורות, מִן הַקּוֹצִים וּמִן הברקניןסוג של צמח קוצני (ברקן).

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון