אביגיל "אֶבִּי" הופמן ​​​​​​​- סיפורה של ספורטאית יהודיה פורצת דרך

קראו את הסיפור ובצעו את המשימות הבאות אחריו

(מעובד על פי המידע באתר המכביה)

כשאֶבִּי הופמן היתה בת 9 היא רצתה לשחק הוקי. אולם בעיר מגוריה טורונטו שבקנדה, לא היתה קבוצת בנות. אֶבִּי הצעירה לא אמרה נואש. היא קיצרה את שערה ושכנעה את הוריה לרשום אותה בשם "אֵייב הופמן" בקבוצת הבנים. בתחילה הכל נראה כשורה, היא השתלבה בקבוצה והצטיינה בתפקידה כמגן. אך כאשר נרשמה לטורניר אזורי, נדרשו כל שחקני הקבוצות להציג מסמכי-זיהוי, וסודה הגדול נודע ברבים.  אֶבִּי סולקה בבושת-פנים מהקבוצה, אך היא והוריה לא ויתרו. הם עתרו לבית המשפט העליון בקנדה, באירוע שזכה לסיקור תקשורתי רחב.  אֶבִּי הופמן ניצחה! דעת השופטים היתה שמסגרות אימון של בנים צריכות לדאוג גם למסגרות אימון לבנות.  פסיקה זו שינתה את פני הספורט הקנדי ונחשבת לפורצת דרך. לאחר שהסתיים המשפט נרשמה אֶבִּי לקבוצות אתלטיקה ושחייה והתמסרה לאימונים מפרכים. לאורך השנים היא זכתה לייצג את קנדה בארבעה משחקים אולימפיים, ואת יהדות קנדה במכביה של שנת 1969. אֶבִּי הופמן המשיכה לשבור שיאים במשך שנים ארוכות. במשחקים האולימפיים במונטריאול בשנת 1976, היא היתה האשה הראשונה שהתכבדה בנשיאת דגל קנדה בטקס הפתיחה. חמש שנים מאוחר יותר אף היתה האשה הראשונה שמונתה למנהלת רשות הספורט הקנדית. בשנת 2003 כאשר הקים משרד הבריאות הקנדי את "הסוכנות לבריאות נשים", שוב היא היתה האשה שנבחרה להיות המנהלת הכללית הראשונה שלו. הספורטאית החלוצה, קידמה נושאים שונים למען יהודים ולא-יהודים. בכך התגשם בה הפסוק "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית, י"ב, ג').