עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד

פרשנות

כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה 

הכנסת הגדולה הייתה המוסד העליון של החברה היהודית בארץ ישראל בחלקה הראשון של תקופת ימי בית שני. היא הוקמה בימי שלטון הפרסים בארץ ישראל (מן המאה חמישית לפני הספירה), והייתה קיימת במשך כמאתיים שנה. בימי שמעון הצדיק, בעקבות כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון (332 לפני הספירה), התחילה תרבות יוון להתפשט בכל ארצות האזור. הכנסת הגדולה התפוררה ובמקומה הוקם מוסד עליון חדש בשם הסנהדרין. (מאותה תקופה ניתן למצוא בין החכמים שמות כמו: אנטיגנוס והורקנוס.) השם 'כנסת' הועתק מן הכנסת הגדולה בימי שיבת ציון אל ימינו, כשהוקם המוסד המחוקק העליון של מדינת ישראל.

 

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק

כוהן גדול ומנהיג האומה במאה השלישית לפני הספירה. מוצג במשנה כאחד "מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה", כלומר, מאחרוני מוסד ההנהגה, שחי בשלהי התקופה הפרסית ובראשית התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. שמעון הוא הראשון מחכמי התורה שבעל פה (חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה), הידוע בשמו בתקופה שאחר חתימת כתבי הקודש.

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון