הרחבה והעמקה – ב'

טקסי התבגרות בתרבות היהודית - בת-מצווה ובר-מצווה

בדומה לטקסים שהכרנו, גם טקס בר-המצווה בגיל 13 וטקס בת-המצווה בגיל 12 הם טקסי מעבר מילדות לבגרות. במקור, במסורת היהודית, ציון גיל 12 או 13 היה בעל משמעות דתית-הלכתית, והוא ציין בעיקר את הצטרפות הנער או הנערה לחברת הבוגרים, המחויבת בשמירת מצוות.  לרוב, הטקס עצמו כולל הנחת תפילין, עלייה לתורה או קריאה בתורה בפרשת השבוע וכן נשיאת דרשה ובה פרשנות אישית סביב הפרשה (או סביב טקסט אחר) ודברי הודיה. כיום, אירועי בת-מצווה ובר-מצווה נושאים גם אופי של מסיבות שמחות עם חברים וכוללים יוזמות אישיות שונות שחתן או כלת השמחה בוחרים בהם. אמנם הטקס שינה את פניו, אך הוא ממשיך לציין את השייכות לעם ישראל ולחברת הבוגרים. 

הדיון והפעילות מתייחסים לפן הטקסי שבחגיגת בר/בת-המצווה. בדומה לדיון שהצענו בפתיחת השיעור, נשים לב שישנם תלמידים שמתמקדים במסיבה דווקא ופחות בפן הטקסי-תוכני של האירוע.   

נקרין לתלמידים את הסרטון שהפיקה קרן תל"י על הטקס, ונחשוב כיצד מצפים מהנער או מהנערה להוכיח את שייכותם לחברת הבוגרים. בפעילות ג' נברר אילו ערכים תרבותיים מתבטאים בטקס בצורתו זו ואילו ערכים נוספים כדאי לבטא בו. להרחבת הדיון בנושא זה תוכלו להיעזר בדף מקורות נוספים להעשרת הדיון.