קריטריון זה מתייחס ל:
משימות אורייניות
לפני שנזמין את התלמידים לחשוב מה ברצונם לכתוב בדרשת בר/בת המצווה שלהם ולברר אם ירצו להתייחס למקורות יהודיים בדרשה, נברר באיזה תאריך עברי חל יום הולדתם ה- 12/13. המעוניינים לקרוא בתורה או לעלות לתורה כחלק מהטקס שלהם יצטרפו לקריאת הפרשה שנקראת סמוך לתאריך זה (בשבת שאחריו). בדרשת בר/בת המצווה רבים מתייחסים לתוכני פרשה זו.
בפעילות א' יוכלו התלמידים לגלות את התאריך העברי שבו נולדו ומהי פרשת השבוע שנקראת בבר/בת המצווה שלהם. כל שנדרש להם לדעת מראש הוא התאריך הלועזי שבו נולדו.
שושלת של לומדים
מדוע נוהגים לשלב את הקריאה בתורה בטקס בר/בת המצווה? מה הסיבה לשלב בטקס ההתבגרות של הנער או הנערה דווקא התייחסות למקורות יהודיים?
נלמד את הטקסט מהספר יהודים ומילים ונבחן כיצד על פי הטקסט לימוד וחשיבה על המקורות היהודיים שנוצרו לאורך אלפי השנים הם דרך שבה יכולים חתן או כלת בר/בת המצווה להתחבר לשושלת היהודית.
בפעילות ב' יוכלו התלמידים להתמודד בכוחות עצמם עם הבנת הקטע. מאחר שהטקסט מאתגר מעט, ניתן לבצע את הפעילות גם במסגרת כיתתית, על פי שיקול דעת המורה.
הקטע מזמין דיון סביב השאלה מה מגדיר את היותנו יהודים. עמוס עוז ובתו פניה עוז זלצברג נוקטים עמדה אוריינית-תרבותית ומתנגדים לזהות שמוגדרת על בסיס שייכות אתנית וכרומוזומים שעוברים בתורשה.
נשאל את התלמידים:
המקום שלי סביב שולחן הלומדים
נברר עם התלמידים מה המקום שלהם סביב שולחן הלומדים הבין-דורי. האם הם מרגישים זיקה לארון הספרים היהודי? האם היו רוצים לשלב בדרשת בר/בת המצווה שלהם התייחסות לפרשת השבוע הנקראת סמוך לתאריך לידתם? בפעילות ג' יתוודעו התלמידים לטיעונים בעד ונגד שילוב הפרשה בדרשה ויבחנו את עמדתם בנושא זה.
בסיום, נקרין את הסרטון "המירוץ אל הדרשה", ובאמצעות הפעילות בעורך הטקסט (פעילות ד') נבקש מהתלמידים לחשוב ולתכנן אילו תכנים ברצונם לכלול בדרשת בר/בת המצווה שלהם.