קריטריון זה מתייחס ל:
פתיחת השיעור
נקרא לתלמידים קטע מהספר "האסופית – אן מהחווה הירוקה" שכתבה לוסי מוד מונטגומרי.
לפני הקריאה נקדים ונאמר שהספר מספר על אן, ילדה ג'ינג'ית יתומה בעלת אופי מיוחד במינו, שאימצו זוג מבוגרים בכפר אבונלי. הספר עוסק בחלומות ובתקוות שלה ומתאר את הדרך שבה היא מתמודדת עם קשיים שונים ומתבגרת.
גילברט שלח את ידו לצדו השני של המעבר, תפס את קצה הצמה האדומה
של אן, הרים אותה ואמר בלחישה רועמת: "ראש גזר! ראש גזר!"
אן הביטה בו חדורת נקמה. אבל היא לא הסתפקה במבט - היא זינקה על רגליה במהירות...כעס נשקף מעיניה הרושפות שדמעות החלו עולות בהן.
"רשע מגעיל אחד!" קראה בלהט. "איך אתה מעז!"
ואז - טראח! אן חבטה בראשו של גילברט עם לוח הכתיבה שלה ושברה אותו - את הלוח, לא את הראש - לשניים…
מר פיליפס פסע במעבר והניח יד כבדה על כתפה של אן.
"אן שרלי, מה קורה פה?" אמר בכעס. אן לא השיבה. זה היה למעלה מכוחה לספר בפני כל ילדי בית הספר שקראו לה "ראש גזר"...
כשהסתיימו הלימודים צעדה אן החוצה בראש ג'ינג'י זקוף. גילברט בליית
ניסה לעכב אותה בדלת המרפסת.
"אני מצטער מאוד שלעגתי לשיער שלך, אן," לחש בחרטה. "באמת שאני מצטער. בבקשה אל תכעסי עלי לנצח."
אן חלפה על פניו, מבט של בוז בעיניה - כאילו לא ראתה אותו ולא שמעה
את דבריו…
"לעולם לא אסלח לגילברט בליית," אמרה אן בעקשנות.
(לוסי מוד מונטגומרי, האסופית - אן מהחווה הירוקה, הוצאת כתר, 2011,
עמ' 127 - 129)
נשאל את התלמידים:
מה דעתכם על תגובתה של אן לעלבון שספגה?
מה דעתכם על תגובתה של אן לבקשת הסליחה של גילברט?
האם גם אתם חוויתם מקרה דומה?
נבקש מהתלמידים לבחור מבין תמונות שונות את התמונה שמדמה כעס, לדעתם - פעילות א' בדף העבודה לתלמיד.
בסיום הפעילות נשאל את התלמידים, מדוע בחרו דווקא בתמונה זו? כיצד היא מאפיינת כעס?
מתשובות התלמידים נעלה מאפיינים של תחושת הכעס: התפרצות לא-נשלטת, הרסנות, הצורך להשפיל את הגורם המכעיס ולנצח אותו וכן מאפיינים גופניים כגון מתח, פעימות לב מואצות, דחף לפעולה ועוד.
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל עמוד ב - דף לא עמוד א
משניות, מסכת אבות ב,י; ה,יא
מסכת אבות, פרק ב, משנה י
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יְהִי כְבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִיתהיה נוֹחַ לִכְעוֹסכועס במהירות ובקלות, מתוך הרגל.
מסכת אבות פרק ה, משנה יא
אַרְבַּע מִדּוֹתדרגות, סוגים בַּדֵּעוֹתתכונות, דרכי התנהגות.
נוֹחַ לִכְעוֹסכועס במהירות ובקלות, מתוך הרגל וְנוֹחַ לִרְצוֹתמתרצה ומתפייס בקלות ובמהירות– יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹסך מעשיו השליליים של האדם שנוח לכעוס עולה על סך מעשיו החיוביים, והוא יוצא נפסד..
קָשֶׁה לִכְעוֹס וְקָשֶׁה לרְצוֹת – יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ.
קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת– חָסִידאדם שבולט במעשיו הטובים לפנים משורת הדין.
נוֹחַ לִכְעוֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת – רָשָׁע: