שאלות ומשימות אורייניות

מעשה בשני בני אדם שהתערבו זה עם זה: מי שיצליח להרגיז את הלל יזכה בארבע מאות זוזים.
אמר אחד מהם: אני ארגיז אותו.
אותו היום היה ערב שבת (יום שישי), והלל התרחץ וחפף את שערו לקראת שבת. קרא האיש לפני ביתו של הלל: "מי כאן הלל? מי כאן הלל?"
התעטף הלל בבגד, יצא מביתו ואמר לאותו איש: בני, מה אתה מבקש?
אמר לו: שאלה יש לי לשאול.
אמר לו הלל: שאל בני, שאל.
–  מפני מה ראשיהם של האנשים שגרים בבבל מוארכים כצורת ביצה?
ענה לו הלל: בני, שאלה גדולה שאלת – מפני שאין להם מיילדות חכמות ומומחיות.

הלך האיש והמתין שעה אחת, ושוב חזר וקרא: מי כאן הלל? מי כאן הלל?
שוב התעטף הלל בבגד, יצא מביתו ואמר לאותו איש: בני, מה אתה מבקש?
אמר לו: שאלה יש לי לשאול.
אמר לו הלל: שאל בני, שאל.
– מפני מה עיניהם של האנשים שחיים בעיר תדמור שבמדבר רכות וחולניות?
ענה לו הלל: בני, שאלה גדולה שאלת – מפני שהם גרים בין חולות המדבר.

הלך האיש והמתין שעה אחת, ושוב חזר וקרא: מי כאן הלל? מי כאן הלל?
שוב התעטף הלל בבגד, יצא מביתו ואמר לאותו איש: בני, מה אתה מבקש?
אמר לו: שאלה יש לי לשאול.
אמר לו הלל: שאל בני, שאל.
– מפני מה רגליהם של החיים באפריקה רחבות?
ענה לו הלל: בני, שאלה גדולה שאלת – מפני שהם גרים בביצות.

אמר האיש להלל: יש לי עוד שאלות רבות לשאול ואני חושש שתכעס.
התעטף הלל, ישב לפני האיש ואמר לו: כל השאלות שיש לך לשאול – שאל.
אמר לו: האם אתה הוא הלל שקוראים אותך נשיא ישראל?
השיב לו הלל בחיוב.
אמר לו האיש: אם אתה הוא, הלוואי שלא ירבו עוד אנשים כמותך בישראל.
שאל הלל: בני, מפני מה?
ענה לו האיש: מפני שבגללך הפסדתי ארבע מאות זוזים.
אמר לו הלל: משול ברוחך והירגע, והבן שכדאי תפסיד ארבע מאות זוז ואפילו עוד ארבע מאות זוז, והלל לא יכעס.

(ניתן להקריא את הסיפור בעיבודו של יהודה אטלס, מתוך אתר האגדה לילדים)